"גדלתי על התרבות הפרסית"

בטי (ביאטריס) טויטו היא הבת השישית מתוך שבעה ילדים למשפחה פרסית, במקור מבני ברק. בשנת 2004 לאחר פטירת אביה, עברה עם משפחתה לפתח תקווה. "בתור ילדה גדלתי על התרבות הפרסית, על האוכל, השפה, המוזיקה והשירה שמאפיינת את העדה השיראזית. בימי שישי כשהייתי חוזרת מבית הספר הייתי מריחה את ניחוח השבת שהיה מעלה ארומה בכל חלל הבניין, לצד צלילי המוזיקה הפרסית של מוהין ברקע. שמחת השבת הקרבה הייתה ניכרת באוויר. אימא וסבתא היו מבשלות תוך כדי שירה וריקוד והבית היה מלא באושר גדול, השכנים בבני ברק הכירו את ׳נוהל שישי׳ הקבוע אצלנו״, היא מספרת בהתרגשות.
"אורח החיים היהודי באיראן היה מיוחד והתאפיין בדברים כמו שמירת השבת, והיה שונה מארץ לארץ. ההבדלים ניכרו במאכלי שבת קודש. מרק העוף והגונדי היו מוגשים רק בבתי היהודים בערבי שבת, האורז והחורשט סבזי היו מעלים ניחוחות מיוחדים והוגשו לצג קערית ירק, ריחן, צנון, נענע, רשד ובצל עם סומק שהיו נוכחים תדיר בשולחן, שכן ידוע שאיראן היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות של כל סוגי הירק למיניהם. כל עקרת בית ידעה להבחין בדקויות בניחוח הירק וסגולתו, והם הוגשו לצד מנות האוכל. מה שמאפיין את המנות זה הלימון העומני – לימון פרסי שגדל בדרום איראן ועובר תהליך של שריפה בתוך בור עמוק באדמה. תהליך העישון הופך את הלימונים הקטנים לבעלי ניחוח מיוחד והעשן צובע אותם בצבע כהה". ללימון העומני יש מקום של כבוד בתבשילים הפרסיים והוא דומיננטי מאוד בטעמו המיוחד.

במסגרת המיזם בחרה בטי לשתף בתבשיל החורשט, עליו היא מספרת: "זהו תבשיל בעל מרכיבים טבעיים בלבד, ומעבר לטעמו הנפלא, התבשיל בריא מאוד ומחזק את מערכות הגוף, מזין אותו בברזל ואף מנקה את מערכת העיכול ומסייע בחילוף חומרים מהיר".
בטי עובדת בעיריית פתח תקווה באגף ההכנסות, נשואה ואימא לשני בנים ושתי בנות מקסימות: אוריאל סטודנט בוינגייט; דניאל לוחם ביחידת כפיר נגביסט חוד, השתתף בנינג'ה ישראל ומאמן בני נוער בנינג'ה מאסטר בפתח תקווה; שירית עוסקת בתחום הקוסמטיקה פדיקור ולינוי תלמידת אולפנה. עד היום משמרת בטי את נוהל השבת שהכירה מבית הוריה. "אווירת ערב שבת והקידוש השלימו את תמונת השבת של המשפחה היהודית באיראן. אני מאמינה שכל תבשיל שבא מאהבה, מביא עימו חיוך, אהבה וחברים".