מגרעין לישוב של אלף משפחות

שרית ואלי רוזנפלד הם זוג ממקימי ההתיישבות בשומרון, אשר הקדישו את חייהם לחזון התיישבותי וחינוכי. שרית נולדה ברחובות בשנת תשכ"ו, 1966, ואלי נולד ביפו בשנת תשכ"ה, 1964. השניים נישאו בשנת תשמ"ח, 1988, והתיישבו בקרני שומרון, שם למד אלי בישיבת ההסדר.

בישיבה נרקם החזון. אלי, יחד עם חברו ללימודים יעקב דודי, כיום ראש ישיבה תיכונית, חלמו להקים ישוב בשומרון. ביחד עם חברים נוספים, שמרביתם היו בוגרי הישיבה, הקימו את גרעין אבני חפץ. את שם הגרעין חיברו לפסוק "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו", בהשראת שיחה שהעביר הרב חנן פורת זצ"ל לחברי הגרעין.

אלי שימש כמזכיר הגרעין ועמל על העלאת הישוב לקרקע. בראש חודש אדר תש"ן, מרץ 1990, התגשם החזון. ביום חגיגי זה עלו לקרקע ארבע משפחות ועשרה רווקים, ובהמשך הצטרפו אליהם עוד מחברי הגרעין. לאחר העלייה לקרקע שימש אלי כמנהלו הראשון של הישוב אבני חפץ, ועבד על בנייתו ופיתוחו.

שרית, מצידה, מחנכת את ילדי ישראל בשומרון במשך ארבעה עשורים. אלי המשיך לעסוק בהתיישבות, ושימש כמנהל קבר יוסף הצדיק שבשכם, וכמנהל תחום הקרקעות בשומרון.

השניים מתארים בהכרת טובה את הזכות שנפלה בחלקם. כפי שהם מנסחים זאת, ברוך ה' הם זוכים במימוש חזון הנביא, "וכל גבולך לאבני חפץ". ממרחב ארץ שהיה שומם וללא נוכחות יהודית, מונה היום הישוב אבני חפץ קרוב לאלף משפחות, כן ירבו, החיות חיי תורה, עשייה וחסד. הם מציינים שהם שמחים, ובעיקר מודים, על הזכות שנפלה בחלקם, לפעול עם א-ל, לעסוק ביישוב השומרון ובחינוך הדורות הצעירים בו.
ילדי בני הזוג מתגוררים, ברוך ה', ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד שדרות בדרום, וכן באריאל ובאבני חפץ שבשומרון. המסר שהם מבקשים להעביר לדורות הצעירים הוא "תחלמו ובענק". הם מציינים שהם מאוד שמחים בתנופת ההתיישבות, בהקמת מפעל החוות, הממלא את מרחבי השומרון במשפחות צעירות ותוססות.

בלשונם: עם נחישות, עוז רוח ומסירות נפש, עטופים בסייעתא דשמיא, בצניעות ובענווה, השמיים אינם הגבול. הם קוראים להמשיך ולפעול עם א-ל, להתיישב בכל מרחבי הארץ התנכיים, ולחנך את הדורות הבאים לנחישות, עוז רוח ומסירות נפש, ליראת שמיים, צניעות וענווה. הם מסכמים בקריאה, "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה", ומברכים, "חזקו ואמצו".