" תמיד הרגשתי שונה"

״מאז שהייתי קטן - הרגשתי שונה. הייתי ילד רגיש עם עולם פנימי מפותח. אני זוכר את החוויה ההומוסקסואלית הראשונה שלי כילד: התחלות של מגעים תמימים כמו חפירה משני צדדים בערמת חול (״זיפזיף״), כשהכמיהה הגדולה היא שהידיים שלנו תפגשנה באמצע החול הרטוב והחם. באותה תקופה לא ידעתי איך לקרוא לזה בשם, אבל רק רציתי לגעת בידיים של יוסי בתוך ערמת הזיפזיף״, כך מספר אילן שיינפלד (יליד 1960).
״בשנת 1976 עוד לא היו קיימים פה בשיח המונחים ׳הומו׳, ׳לסבית׳, ׳להט"ב׳, ׳גאווה׳. . המשיכה שלי לבני מיני מאוד הסעירה והדאיגה אותי. לא ידעתי מי אני. לא ידעתי איך להתייחס לזה בכלל. כאשר פרסמתי שיר בעיתון בית הספר בפעם הראשונה בחיי, הוטל עלי חרם בית ספרי. אז הגעתי ליועצת, נכנסתי אליה לחדר ואמרתי לה שיש לי שתי בעיות: בעיה אחת - היועצת הבכירה יותר אמרה שצריך לאשפז אותי או לקחת אותי לאבחון בגלל השיר, בעיה שנייה - אני מרגיש שאני נמשך גם לבנים, ולא רק לבנות, ואני לא יודע איך לאכול את זה. היא שאלה אותי שאלה נורא פשוטה, ׳האם אי פעם כתבת משהו בכוונה לפגוע במישהו?׳ אמרתי לה לא; ׳האם אי פעם כפית את עצמך על מישהו?׳ עניתי שחס וחלילה מה פתאום, ואז היא אמרה: ׳אם ככה, אילן, אין לך שום בעיה. צא החוצה, תהיה עם מי שאתה רוצה, תאהב את מי שאתה רוצה, תכתוב על מה שאתה רוצה, ואם תצטרך איזושהי תמיכה אי פעם אז תבוא אלי׳. זה מדהים! היא הצילה אותי ב- 1976 כשעוד לא היה ממי לבקש עזרה, לא היה את מי לשאול, לא היה עם מי להתייעץ… מזל שהייתה היועצת הזאת, שהייתה מספיק חכמה כדי להגיד לי ׳אין לך בעיה, אתה בסדר!'.
״מקץ ארבעים שנה, כשהייתי בן 46, סיפרתי את הסיפור הזה באירוע לכבוד ספרי רב-המכר 'מעשה בטבעת', ברמת השרון. מישהי בקהל הצביעה וסיפרה שהיא שכנה של היועצת הטובה הזאת, חיה קולודנר. ביקשתי ממנה שתיקח אותי אל ביתה. הגענו, דפקתי על הדלת. היא פתחה אותה, הביטה בי נדהמת, ושאלה מה אני עושה כאן. עניתי שבאתי להודות לה על כך שהצילה את חיי בגיל שש עשרה. היא חיבקה אותי, צחקה והזמינה אותי פנימה. ואז אמרה לי: 'זו לא אני הצלתי אותך, אלא אתה אותי. כשאתה יצאת מהארון אף אחד עוד לא דיבר על זה. ובזכות השיחות בינינו, שנים רבות אחרי כן, כשבני יצא מן הארון, ידעתי איך להתמודד עם זה בזכותך'.
כמה שנים אחרי כן התקשרה אלי וביקשה להיפגש אתי ועם בניי, שהיו אז בני שנתיים. למפגש הביאה עמה מתנה ענקית בעבורם. הופתעתי מאד ושאלתי לפשר הדבר. היא ענתה שבזכות הבלוג שפתחתי בתחילת תהליך הפונדקאות שלי, ובו אני כותב עד עצם היום הזה, בנה ובן זוגו במנהטן החליטו לעשות פונדקאות, ותכף היא הולכת להיות סבתא.
"היום לאיתן ובן זוגו יש שלושה ילדים. בן ושתי בנות".


- אילן הוא משורר, סופר עברי, ומראשוני ההומוסקסואלים שיצאו מהארון בישראל והצהירו על זהותם המינית. אילן נולד ברמת השרון וגר כיום ביישוב הקהילתי תובל בגליל המערבי. הוא אב חד-הורי לתאומים שנולדו באמצעות פונדקאות. בניו של אילן בני 10 וחצי, הם, לדבריו, "הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים!".