"אל תגדירו אותי"

"בכיתה ט' הבנתי לראשונה שאני מרגישה דברים שהם שונים לי". מספרת שרונה בת 26 מהרצליה." תמיד הייתי חלק 'מהבנים', חלק מהחבר'ה, והייתי מרגישה הכי בנוח איתם, אחת מהם" היא מספרת. "אני יצאתי מהארון בגיל 18, יחסית מאוחר. תחילה יצאתי בתור ביסקסואלית כנמשכת גם לבנים וגם לבנות כדי שלא תיווצר איזושהי בעיה או שיגידו לי משהו, ובעיקר כי פחדתי מהתגובה של אבא שלי והסביבה הקרובה. לא נמשכתי לגבר בשום צורה", היא מתוודה בפניי. "הייתי עושה דברים בשביל לרצות".
תהליך היציאה מהארון היה מאתגר במיוחד מול אביה שעמו חוותה קשר מיוחד. אבא שלי היה כל העולם שלי, לא רציתי להרע לו. בשבילו 'הבת שלי לסבית' זה סוג של השפלה. הוא היה אומר לי אני מתפלל לרב, אני רוצה שיהיה לך חתן". היא מספרת לי שכל בקשתה הייתה שיקבלו אותה. "אני לא מבקשת שום דבר מאף אחד. מה ביקשתי? שיקבלו את מי שאני. אני לא שולטת על מי שאני ולא בחרתי להיות מי שאני." גם התגובות מהמשפחה לא איחרו לבוא ולא היו מחזקות. "היו תגובות של איכסה מה את עושה, זה יעבור לך, זה סתם התלהבות". מה ששינה את חייה היה אביה שכאשר שיתפה אותו בזוגיות שלה אמר בהשלמה: "אם זה מה שעושה לך טוב תלכי על זה".
בבית ספר היא מספרת על החברה הטובה שמחקה אותה והוציאה אותה מהארון בפני כל השכבה. "הייתי נכנסת בשער של החטיבה ורואה את כל הבנות בחלונות מסתכלות עליי וצוחקות. לא הייתי באה מרוב הפחד שישפילו אותי". גם בצבא ההתחלה של שרונה לא הייתה קלה. "השפילו אותי ולא רצו לישון איתי כי אני לסבית. הלכו למפקדים ואמרו להם אם היא לסבית אני לא ישנה איתה בחדר".
בתקופת החטיבה לפני שיצאה מהארון לגמרי הבינה שרונה עד כמה הבגדים משמעותיים עבורה. "כל החיים הכתיבו לי מה ללבוש". הייתי הולכת לחברות והן היו מלבישות אותי בכוח. אני זורמת איתן כי אין מה לעשות. הרגשתי שאני צריכה ללכת לפי הנורמה". את תחושת ההקלה שהייתה חשה בעודה מורידה מעליה את הבגדים שהלבישו אותה היא לא יכולה לשכוח. "כל פעם שהייתי מורידה את הבגדים האלו מעליי הייתי מרגישה איזה שהיא הקלה. כאילו סלע ירד לי מהלב."
כיום, הדבר הטוב ביותר ששרונה לוקחת מכל התהליך שעברה הוא לא לשפוט. "הייתי שיפוטית כלפי עצמי", היא מספרת. "נתתי לעצמי ביקורות, אולי אני לא בסדר. היום מצאתי את המקום הטוב, להבין שאני כן בסדר ושהנטייה לא מגדירה אותי. אני בן אדם. אני עובדת ויש לי סביבה תומכת, אז מה צריך יותר מזה?".