"שמחתי על ההזדמנות להצטרף לפרויקט 'האוטוגרפרס' בעכו, לזכות להכיר לעומק את חיים חטואל האיש והאגדה, מקים ומוביל המועדון האולימפי לסייף בעכו ולתעד אותו בסביבה הטבעית עבורו."

רק למעטים מענפי הספורט הקיימים יש שורשים היסטוריים כמו לענף הסייף. מה שהתחיל כספורט אלגנטי בקרב קהילות האצילים ששיחקו בו כדי לא לסכן את חייהם בחרב חדה, הפך לאחד הענפים בהם ילדי ונערי עכו הצטיינו יותר מכל. מי שעומד מאחורי החייאת הענף הוא חיים חטואל, שחי ונושם את ענף הסייף כבר למעלה מ-50 שנה. את אהבה זו העביר לא רק לדורות של מתאמנים, אלא גם לילדיו ולנכדיו, אותם הוא זוכה לאמן בעצמו עד היום.

הכרתי את חיים לראשונה כשהייתי בעצמי תלמידת בית ספר יסודי, בתור האבא והמאמן של חברתי לכיתה. כשליוויתי אותה לאימוני סייף הבחנתי ברצינות, ההשקעה והדחיפה למצוינות של אביה המאמן שלבש את מדיו השחורים. תכונות אלו הפכו אותו למאמן אגדי בארץ ובעולם. כשנפגשנו כעת, מספר עשורים לאחר מכן, נדהמתי לגלות שהוא ספורטאי בכל רמ"ח אבריו, ושבכל יום הוא מקדיש שעות לשגרת חיים בריאה במסגרתה ממשיך לאמן בהתנדבות את ילדי עכו והסביבה בסייף. "הסייף זה הרבה יותר ממפעל חיי", הוא מספר. "היו לי הצעות לאמן בערים אחרות אבל בחרתי בעכו בגלל הערך המוסף. האתגר האמיתי הוא לאמן את ילדי עכו מהפריפריה לחלום להגיע לאולימפיאדות וגם להגשים זאת דרך הסייף".

חטואל נולד בחג החנוכה, בדצמבר 1948, וגדל במרקש שבמרוקו, עיר ציורית בין מדבר סהרה להרי האטלס. כילד חלם להיות חזק יותר מאביו המתאגרף ונשבע שלא יעשן לעולם, וכך גם עשה. כשהיה בן 15 עלה עם משפחתו לעכו ועזר בפרנסת הבית. כנער עסק באגרוף והיה אקרובט בהפועל חיפה. לענף הסייף הגיע במקרה לאחר תקופת שירותו הצבאי. "נתקלתי בשלט שהיה מוצג ברחוב העצמאות שבחיפה אודות קורס מדריכי סיוף, ומיד התאהבתי. הסייף לא דומה לשום תחום אחר", הוא מסביר. "אם יש מקצוע שבו ניתן לממש את מלוא הפוטנציאל של בן אדם זהו הסיוף: הוא מסייע בריכוז, בהשתלבות חברתית, בשמירה על כושר טוב, איתור חסרונות היריב ואומץ לבצע. מי ששורד את האימון אצלנו לאורך שנים – מרוויח כישורים לחיים. במידה רבה סייף דומה לשחמט. כדי לנצח את היריב שמולך עליך לחשוב ולתכנן צעדים אסטרטגיים".

עם תקציב דל הוא פיתח את מועדון הסיף בעיר שהגיע להישגים מרשימים בכל קנה מידה, לרבות השתתפות באולימפיאדה מספר פעמים. חטואל הפך לאלוף ישראל בעצמו ואימן רבים מאלופי ישראל שזכו במדליות בתחרויות אירופה ובעולם, ביניהם איילת אוחיון ולילך פריסקי, לצד אלופים ממשפחתו שלו, כמו יצחק אחיו, לידיה, דלילה ומאור. חיים נישא לאסתר ויחד הביאו 4 ילדים וזכו לנכדים ונכדות, שרבים מהם נשארו בעכו. היום הוא נושא את עיניו לבנו מאור ולנכדו מתן, בתקווה שיגיעו לאולימפיאדה בעצמם. "אני מקווה שתהיה המשכיות לטיפוח הספורט הייחודי בעכו, גם אחריי", הוא אומר. "אם יש מסר אחד שאוכל להעביר לדור הצעיר הוא לדבוק במטרה ולא לוותר. נחישות והתמדה תוביל אותך להצלחה", סיכם.