העיר התפתחה יחד אתנו. זה היה כור היתוך

דני לוי נולד במרוקו לפני למעלה משמונים שנה. את תאריך הלידה המדויק אינו יודע בוודאות. "אמי אמרה שנולדתי באותו היום שקנינו ארון חדש לבית", הוא מספר בחיוך. אביו נפטר במרוקו זמן מה לפני שדני ואחיו הגדול הצטרפו לעליית הנוער והחלו את מסעם הארוך לישראל, כשאימם נשארה במרוקו באותה עת. "שלחו אותנו למחנה עולים בחברת ילדים. עשו לנו כל מיני בדיקות", הוא משחזר. באותה תקופה איימה מחלת הגזזת להתפשט ומדיניות הטיפול בה הייתה נחרצת. דני נאלץ להיפרד מאחיו שעלה ארצה, בזמן שהוא נותר בצרפת לטיפול במחלה. "להיות ילד בן שמונה במחנה עולים בארץ זרה, זה לא קל", הוא משחזר. אחיו שלח לו מכתבים: "אל תבוא לארץ", הוא כתב. "זה לא מקום טוב".
למרות מכתבו של אחיו, בתום ציפייה ארוכה לפספורט עלה דני לארץ. הוא נשלח מיד לקיבוץ, והתגלגל אחר כך בין קיבוצים שונים: קיבוץ גבורות, מענית, יחיעם. "בכל קיבוץ הייתה אישה אחרת ש׳אימצה׳ אותי. זכיתי בשלוש אימהות". הוא מספר בחיוך. אחיו הגדול, במקביל, התחתן והתגורר במעברה, בהמשך הקים את ביתו במגדל העמק. זו הייתה ההיכרות הראשונה של דני עם היישוב. בחלוף הזמן הוא התגייס לצבא: "נאלצנו להתמודד עם הפדאיון, פורעים ערביים שהיו רוצחים מהגרועים ביותר", הוא מספר. בתום שירותו הצבאי התרחש מבצע קדש וגם בו השתתף. לאחר הצבא עזב את הקיבוץ והתחיל לעבוד בבנייה עם אחיו בעפולה, הקים משפחה ונולדו לו חמישה ילדים.
דני עבר למגדל העמק, שם התגורר עם אחיו ואמו, שעלתה עם השנים לארץ. "העיר התפתחה יחד איתנו. זה היה כור היתוך לאנשים מעדות שונות. העבודות היו בדוחק והמצב הכלכלי לא היה קל. אני הפכתי לקבלן שיפוצים ושיפצתי את חזית העיר", הוא מתאר. "ראשי העיר ניסו לפתח את חיי התרבות במקום והצליחו בכך מאוד. פתחו מועדונים לתושבים, עמדות שתייה, משחקים. העיר התקדמה מאוד והצליחה גם לשמר את הסולידריות, האהבה והשותפות". דני נוטל עד היום חלק פעיל בפעילות המועדונים ואף שר עבורם סולו מפעם לפעם. "במשך 11 שנים הייתי מגיע למועדון כל יום, זה היה בשבילי קרן אור". הוא מעיד.
דני מבקש מהדור הצעיר להוקיר את ההישגים שהושגו עבורם בעמל: "רמת החינוך בעיר גבוהה מאוד בזכות העירייה, תעריכו את זה", הוא אומר ומוסיף: "אני לא שוכח שהנוער מגיע אלינו מבתי הספר, מחבקים אותנו, יושבים איתנו, מסבירים לנו. תמשיכו בזה". ומסיים: "אתם תגיעו למצבים דומים לאלו שאנו עברנו, אני מקווה שתמצאו דברים שיסייעו לכם, אפילו טובים יותר מאלו שמצאנו אנחנו".