סיפורו המרתק של אלברט ומאבקיו למען טובת הכלל מסעירים כמו האקלים בחוץ

כל מקום זקוק לבמה שתתעד את רחשי הקהילה, ואת הבמה הזו בעכו מנהל מזה 16 שנים אלברט לוי, מי שיזם ועורך את אתר האינטרנט הקהילתי "עכונט", לו גם עמוד פייסבוק פעיל. אנו קובעים להיפגש ביום חורפי במיוחד. כשרשמתי בוויז את הכתובת גיליתי שאני חוזרת לנוף ילדותי, סמוך לשכונה בה גדלתי. בדרך עצרתי סמוך לחוף ים בו ביליתי את רוב זמני הפנוי והגעגועים הציפו אותי. אני עולה לדירה של אלברט ועיניי נמשכות לחלון שחושף את נוף הים הגועש. במהרה מתברר לי שסיפורו המרתק של אלברט מסעיר כמו האקלים בחוץ.

אלברט נולד במרוקו בשנת 1945, מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, כבן למשפחה בת 7 נפשות. הוא למד באורט קזבלנקה ושם נחשף לראשונה לתנועה הציונית הסוציאליסטית –"דרור ישראל". בגיל 17 עלה לישראל עם משפחתו, ויחד התיישבו בעכו. אלברט קשור בכל רמ"ח איבריו לעיר עכו ותושביה והוא מספר לי על עשייה מרובה. סיפור מתגלגל לסיפור ואני, כמי שגדלה בעיר וגידלה בה את ילדיה, מזהה את השמות והמאורעות שהזכיר. בין הבולטים בסיפוריו היותו יו"ר מטה המאבק להצלת העיר עכו שהוביל לקביעת עדיפות לאומית לעיר ולמתן הנחה במס הכנסה לתושביה, תפקידו כיו"ר ועד ההורים העירוני ובמספר בתי ספר, כהונתו כיו"ר המועדון האולימפי של הסייף בעכו ועוד. אלברט שימש כחבר הנהלה וחבר מועצת העיר מטעם מפלגת העבודה וגם כאן בלט בפעילותיו למען השכונות כיו"ר ועד השכונות. כל מאבקיו של אלברט הם לשם השגת זכויות למען הכלל ולרווחתם. הוא עמד בראש המאבק לשיפור התנאים לעובדי "מספנות ישראל", וסחף אחריו את העובדים למאבק קשה בסופו שופרו תנאי העסקתם. גם במקום עבודתו החדש בטכניון, פעל לרווחת העובדים. מאבק מתחבר למאבק בציר הזמן של החיים, ואני מפליגה בדמיוני ורואה אותו כדון קישוט אידאליסט, שנלחם למען אמונותיו במלחמות שאין בהן סיכוי אך הוא, לעומת דון קישוט, כן משיג תוצאות.

"מה אתה אוהב לעשות כשאתה לא מציל את העולם?", שאלתי אותו והתשובה הייתה מהירה. "אני אוהב את הים של עכו, וחופשות שבהן אני יכול לשלב צלילה". אחרי התשובה הזאת היה לי קל לבחור את הלוקיישן לצילום וביקשתי מאלברט אם יסכים להצטלם באותו חוף שהוא חוף הים של ילדותי, ובאותו הים שהוא כל כך אוהב. אלברט לובש מעיל ונושא את מצלמת הוידיאו. ובחוף משתוללות אותן הרוחות הסוערות בהן אלברט נלחם עד עצם היום הזה במאבקיו למען טובת הכלל.