top of page

לאה ויוסף ברייר

מכתבים של אהבה

1.png

כתיבה: קרן-אור רוזנבאום

צילום: ארז ארליכמן

"יום שישי הגיע, ומי שוב לא בא?", כך כתבה לאה ברייר במכתבה ליוסף ברייר. השנה היא 1973 והתקופה היא שלהי מלחמת יום הכיפורים. יוסף ולאה היו זוג צעיר שרק התחתנו שנתיים קודם לכן והדרך היחידה שלהם לתקשר זה עם זו בתקופת המלחמה הייתה דרך המכתבים.
"לא ידעתי מתי יוסף יחזור אם בכלל. כתבנו זה לזו מדי יום, אבל לפעמים המכתבים הגיעו באיחור", מספרת לאה. זו הייתה תקופה בה כל מילה הייתה מדודה ולא שגורה כלאחר ידע בהודעת בזק. לאה מקריאה מילים של געגוע ואהבה שמתארות בין השורות רוחה של תקופה קשה שעברה המדינה. חוסר וודאות, חברים של יוסי שנפלו בקרב, הלם המלחמה. הנייר ספג הכול והזיכרון נשאר חד.
"אהובתי, אני רוצה כבר לחזור הביתה ולחבק אותך", כתב יוסי
יוסי הוא מוותיקי רמת ישי, בן להורים ניצולי שואה שעלו מהונגריה. "כשהיהודים נלקחו לרכבות הם החביאו בקברים תכשיטים. אחרי שהוריי שרדו הם לקחו את התכשיטים וחיו מהם. בגיל 12 נהוג היה לקבל תכשיט מיוחד של משה רבנו מחזיק בלוחות הברית. התכשיט הזה עבר לאשתי שעונדת אותו על צווארה עד היום". יוסי תמיד ידע שיבנה ברמת ישי את ביתו. בצל התקופה בה חתונות נדחות או נערכות בפורום מצומצם, הוא נזכר בערב החתונה שלהם. "ערב לפני נישואינו אירע הטבח באולימפיאדה במינכן ואבל כבד עטף את העם. בבוקר לא ידענו מה לעשות ואם האורחים יגיעו, אך הרב אמר שעל פי המסורת היהודית לא דוחים חתונה".
לאה נולדה בתל אביב ב-1948 להורים שעלו ממולדובה. כשנישאה ליוסף עברה בעקבותיו לרמת ישי. "המעבר מהעיר הגדולה לישוב בו עוד לא היו כבישים, לא היה פשוט עבורי בתחילה. היום אני מודה לאל שזכיתי לחיות כאן וכבר לא מתגעגעת לתל אביב", נזכרת לאה. ברמת ישי כל משפחה ותיקה קיבלה אדמה והקהילתיות הייתה מורגשת בתקופת הצנע. "היה שפע של חקלאות", הם נזכרים.
יחד הביאו שלושה ילדים וזכו לתשעה נכדים. לאה עסקה בחינוך ועבדה עם ילדים בסיכון, ובין היתר הובילה את פרויקט "נעלה" במסגרתו ילדים עולים לישראל עוד לפני הוריהם ודאגה למשפחות שיאמצו אותם בשנות ה-80'. עד היום היא בקשר עם חלק מהילדים ואף אימצה אחד מהם למשפחתם. על פועלה זכתה להדליק משואה בטקס שהתקיים בעבר ברמת ישי. בהמשך גילתה את אהבתה לאומנות וניהלה חוגים ומפגשים בארבע שפות ועבדה כמזכירת 'הפועל'. יוסי עבד ברפאל והיה שותף לשמירה על ביטחון המדינה. "עד היום הוא לא מרחיב על כך", מדגישה לאה. "בנינו כאן בית אוהב והאהבה בנינו רק גדלה עם הזמן", אומר יוסי בעודו מחבק את אשתו. השניים חולקים גם אהבה למוסיקה ומשתתפים בחבורת הזמר של הישוב.

ReuvenRap7.jpg

"הדרך היחידה שלהם לתקשר זה עם זו בזמן המלחמה הייתה דרך המכתבים"

לאה ויוסף ברייר

creators
Gold logo.png
bottom of page