הילד הראשון ברמת ישי

סיפור חייו של שמואל בר עוז שזור בסיפורה של רמת ישי עוד כשהייתה ג'דה, נקודת מעבר על הגבעה לצד הציר המנדטורי.
אביו של שמואל הגיע לג'דה בשנת 1938 כחקלאי במסגרת 'כופר היישוב' של הסוכנות היהודית. הבית שבנה האב, מבטון עבה במיוחד לאחר פרעות 1937, הוקם בסמוך למבנה החאן העתיק ולצומת הראשי של היישוב וקיים עד היום. היה זה הבית הקבוע הראשון בג'דה ותחילת התחדשות היישוב במקום.
שמואל נולד ב-1942 ולמד בבית הספר ביישוב בעת שמניין התלמידים היה שבעה מכל שכבות הגילאים. בפועל לימדה המורה תלמיד אחד או שניים בכל פעם והשאר שיחקו קלפים. ב-1944 נוספו עשרת הבתים הבאים ביישוב הקטן ומספר הילדים גדל, אז גם שונה שם היישוב לרמת ישי.
בחרתי לצלמו לצד בניין החאן שליווה אותו במשך כל חייו. הבניין הוא גם סימלה של רמת ישי. כשהסתובבנו מסביב לחאן העתיק, בהקו עיניו כשסיפר לנו על כל חדר וחדר וכיצד שימש הבניין לאורך השנים כמעט לכל שימוש אפשרי, ממפעל סוכריות ועד בית קולנוע. בין השאר, בתקופה שלפני מלחמת השחרור שימש החאן כבסיס צבאי בריטי ובסמוך אליו הייתה מכולת קטנה בצריף. שמואל זוכר כיצד עמד לצד הבניין, על הגבעה וצפה בהתקפת חיל האויר המצרי על שדה התעופה הסמוך ברמת דויד שהיה אז עדיין בידי הבריטים (22 במאי 1948). בהמשך, מכיתה ג', כששמואל ואחותו למדו בקריית טבעון, היה שמואל מביא אתו בחזרה עוגיות עבור בעל המכולת למכירה וזכה כך בעוגייה כשכר.
את לימודי התיכון למד שמואל בביה"ס בסמ"ת בחיפה, התגייס ושירת שירות ארוך בקבע, גר בקרית עמל ואח"כ במרכז הארץ. בשנת 1963 התחתן, וזכה לחמישה ילדים, שניים עשר נכדים ונינה. בשנת 1982 חזר לרמת ישי ובנה שם את ביתו בו הוא מתגורר עד היום.