מחזית המלחמה לחזית העשייה הציבורית

למשה ספקטור שני פנים, מחד הוא איש צבא עם ניסיון לחימה ובעל תפקיד בכיר במערכת הציבורית ומנגד הוא דמות הומנית, אוהב אדם ופעיל בעמותות חסד ומורשת.
משה נולד באפריל 1942 על יד קייב. בעת הבליץ של הגרמנים על רוסיה הוריו ברחו איתו מביתם ועלו לארץ בספינה ב-1949 והתיישבו בעיר לוד. ההורים פתחו איטליז ומשה היה נחוש ללמוד מקצוע ובמקביל נתן כתף לעזרה בעסק.

בעת גיוסו באוגוסט 1960 הוא התנדב לצנחנים ולאחר מספר ימים חווה הרעלת קיבה ונאלץ לפרוש מהמסלול. מאחר ולא התאפשר לו לחזור הוא התנדב לגולני, שם התקדם בסולם הדרגות עד לתפקיד מ"פ גדוד 13. בצבא חווה מלחמות רבות. לאחר מלחמת ששת הימים פיקד על סיירת גולני במשימות למניעת חדירות מלבנון וירדן. תקופה קצרה לפני מלחמת כיפור ב-1973, ולאחר מספר תפקידי מטה במטכ"ל, קיבל את הפיקוד על סיירת שקד והוביל אותה בקרבות בדרום כולל בחווה הסינית שם איבדו לוחמים רבים. "אני לעולם לא אשכח את הקרב הקשה הזה ובעיקר איך איבדנו נגמ"ש עם 9 לוחמים", הוא מספר. לאחר המלחמה מונה למפקד מרכז החי"ר ולאחר מכן למח"ט גבעתי. זו לא הייתה המלחמה האחרונה בה לקח חלק. בשנת 1980 קיבל פיקוד על חטיבת ביה"ס למכ"ים בכרמיאל ואיתה השתתף במלחמת לבנון הראשונה. בשנת 1982 פיקד על אוגדה 720 של פיקוד מרכז ובהמשך כראש מטה פיקוד צפון תחת האלופים אורי אור ויוסי פלד. לאחר 27 שנות שרות, בשנת 1988, פרש מצה"ל בדרגת תת אלוף וכשנה לאחר מכן החל קריירה בעיריית פתח תקווה כמנכ"ל העירייה.

כמנכ"ל העירייה ניהל משה תקציבים של מיליוני שקלים, פיתח את העיר והקים מבני ציבור רבים, ביניהם היכל התרבות המפואר של פ"ת שבחרתי כלוקיישן לצילום התיעוד, מקום שהוא מושא גאוותו. "המיזמים החברתיים שקידמתי כמנכ"ל יקרים לליבי במיוחד" הוא מספר, ביניהם פרויקט בשיתוף משטרת ישראל לקליטת אסירים משוחררים כעובדי עירייה, צעד תקדימי שהצליח מעל המצופה, הקניית מורשת קרב לנוער בסיכון, הקמת מועדון לנערים שנפלטו מבתיהם והקמת דיור לזוגות צעירים. בנוסף דאג לעובדי העירייה בכל הדרגות כולל משלוחי מנות גם לעובדי הניקיון שאינם עובדי עירייה.


גם לאחר יציאתו לפנסיה המשיך משה בפעילותו הציבורית כיועץ לראש העירייה לנושאים מוניציפליים ופרויקטים מיוחדים. על כל עשייתו קיבל בשנת 2013 את אות "יקיר העיר פתח תקווה", כפרס על מפעל חיים. בשנת 2015 בגיל 73 פרש מתפקידו בעירייה אך עד היום הוא ממשיך את פעילותו הציבורית ההומנית כחבר הנהלה בעמותת "אל סם" ועמותת "לשובע" ופעיל בעמותת סיירת שקד.