"ארץ ישראל זו אהבת חיי"

ישראל הנדין נולד בפתח תקווה בשנת 1928. בעיניים זורחות ובפנים קורנות מגאווה מספר ישראל איך התחיל 'הרומן' עם המדינה שכה אוהב, בשנת 1944. יום אחד קרא לו אביו לרדת לים בתל אביב לראות את ספינת המעפילים שהגיעה, "הצעירים קפצו והבריטים הגיעו, זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם 'ארגון 'ההגנה', אליו הצטרפתי".
כלוחם 'הגנה' השתתף בפעילויות רבות, ולחם במלחמת השחרור, ועד הקרב על לטרון ופריצת הדרך לירושלים במאי 1948. ישראל אף ישב בכלא בלטרון כשנה והוכר כפדוי שבי.
הוא נלחם במלחמות הקשות של המדינה לאחר הקמתה וקיבל אות גבורה בכל אחת מהן, על אומץ, לחימה ללא גבולות, והמלחמות הפכו חלק מסיפור חייו. הוא פורש בפני את האותות: אות מלחמת הקוממיות, אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים. כל מלחמה והאותות שלה, הזיכרונות שלה, הצלקות שהותירו בו והחברים שאיבד. ארץ ישראל זו אהבת חיי, הקדשתי את חיי עבורה ועשיתי הכול בנפש חפצה, יש שכר לפעולותיי", אמר.
ישראל בנה חיים ובית בפתח תקוה, נולדו לו שלושה ילדים וכיום יש לו 17 נכדים ו – 42 נינים. כשנפטרה אשתו הכיר את גלילה, שבעלה נפל במלחמת ששת הימים, וכבר 34 שנים חולק את חייו לצידה.
ישראל עבד בהנהלת חברת דן, הינו צייר חובב, וקירות ביתו מלאים בציוריו היפיפיים מלאי צבע ושמחת חיים. הוא חבר בהנהלת 'ההגנה', ב'בית ההגנה' בפתח תקווה ברחוב שפירא, שם שומר על המורשת ומעביר אותה הלאה לדורות הבאים.
ממרום גילו, 93 שנים, מספר ישראל את סיפוריו מקום המדינה, דרך מלחמות, קרבות, חיילים שנפלו, הישגים וניצחונות, והכל ברהיטות וברגש כאילו קרו רק אתמול. לאורך כל פגישתנו, בעודי מקשיבה לסיפוריו, שמעתי בליבי מנגינה: "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הנפלא הזה". אדם שכולו אהבת אדם והארץ שלנו. סיפורו שזור בסיפור המדינה, ונראה כאילו הוא והיא, אחד הם.