top of page

שייח' אניס יוסף סקר

ה"פלאח" האחרון

1.png

כתיבה: שיבלי עזאם

צילום: שיבלי עזאם

"פגוש אותי בשדה על הר הכרמל", כך אמר לי שייח' אניס יוסף סקר בבואי לתאם איתו את פגישתנו. נסעתי אל המבואות המערביים של כפר עספיא שם נמצא השדה שלו, ומהר מאוד התברר שזהו המיקום המושלם לשיקוף אישיותו. הוא פסע ברגישות בין שתלי הכרוב שמבצבצים מהתלמים, בוחן במבט אבהי את התפתחותם וגדילתם. הבנתי שהוא שייך לשדה, לאדמה ולירק, ושהוא למעשה חלק בלתי נפרד מהסצינה. ניכר היה שעיקר עניינו בצמחים ובאדמה ולקח לו זמן עד שהבחין בי מתקרב אליו.
שייח' אניס יוסף סקר, נשוי ואב לארבעה, נולד בשנת 1947 בכפר עספיא. הוא בן למשפחת פלאחים שורשית אשר גידלה מטעי פירות באדמה הטובה של הוואדיות בכרמל. אביו המנוח היוה עבורו מקור לחוכמה ולגאווה גדולה, ממנו למד את הדברים החשובים בחייו : הנחישות ללמוד ולהשתפר תמיד, המצוינות בעשייה החקלאית והאהבה לאדמה ולחקלאות.
בשנת 1959 כאשר היה רק בן 12, הטיל עליו אביו משימה בעלת אחריות כבדה: לפזר ולחלק בקפדנות את צנרת המים המיועדת לתשתית מערכת המים הראשונה בכפר עספיא, כאשר הוא רוכב על חמורו בלבד. בשנת 1965, בהיותו בן 18, החל את דרכו העצמאית כחקלאי בגידול עגבניות בשדות שעל גדות נחל הקישון בעמק יזרעאל, כאשר הוא ואחיו סאלח משקים את השתילים באמצעות משאבת מים (מטור) ממי הקישון. כבר אז הבחין אביו המנוח בנחישות וברצון שלו להיות חקלאי ועל כן שלח אותו לקורס חקלאים בגבעת חביבה.
אניס הצעיר שאף ללמוד ולהתקדם בתחום החקלאות. באותה שנה, 1965, הקים אגודה חקלאית בכפר שתאפשר רכישת טרקטור לטובת החקלאים. שלוש שנים לאחר כך, היה לאחד ממקימי אגודה חקלאית נוספת בשם "אלרזק", שמטרתה היתה אספקת מים לאדמות החקלאים המקומיים. לא זו בלבד, אלא שאת כל הידע בחקלאות מודרנית שהוא רכש הוא היה משתף בשמחה עם שאר החקלאים המקומיים על מנת לסייע להם.
בשנות השבעים היה אניס הראשון בכפר שהשקה את מטעיו בטפטפות. אט אט הוא רכש מוניטין בקרב החקלאים בארץ ובעקבות כך חברות לדשנים ולחומרי הדברה בחרו לעבוד איתו לצורך ביצוע ניסויים במוצריהם לפני צאתם לשוק. משנת 1995 הפך להיות חבר בארגון מגדלי הירקות במדינת ישראל ואישיות ידועה ומוערכת בקרב חקלאי המדינה ושרי החקלאות האחרונים.
בשנות התשעים חש דאגה לתופעת הנטישה ההמונית של חקלאי הכפר לטובת ענפי התעשייה והשירותים. בשלב מסוים היה נדמה לו שהוא ה"פלאח" האחרון בעספיא. את האהבה לאדמה ולחקלאות הוא משריש בבניו, שניים מהם עוסקים בה באופן מלא ובשיטות חדשניות ויעילות. "יישוב או מדינה ללא חקלאות הם גוף ללא נשמה", כך הוא מאמין ולאור כך חי את חייו. תקוותו היא שבניו ימשיכו את דרכו ודרך סבם. הוא מאמין ומקווה שענף החקלאות יגדל, יפרח וישגשג בעספיא בפרט ובמדינת ישראל בכלל.

ReuvenRap7.jpg

"מדינה ללא חקלאות היא גוף ללא נשמה"

שייח' אניס יוסף סקר

creators
Gold logo.png
bottom of page