top of page

סמיר אבו פארס

"המוסיקה היא המפתח לשלום"

1.png

צילום: סנאא כיוף

היה זה באחד מימי החורף הקרים ביותר שזכורים לי. גשם זלעפות ניתז על חלונות הבית עם רדת הערב, ורק פנסי רחוב עם אור מוחלש נלחמו בחשכה שכבשה את השכונה שלנו. האש בערה באח והדיפה ריח של עץ בבית, כשכולנו התאספנו לידו כדי להתחמם ולהקשיב לקול זך ששר על החיים.. מאז אותו יום עברו עשרות שנים אך אני זוכרת אותו כאילו זה היה אך אתמול. זהו. זה הזיכרון הראשון שלי מהשירה של סמיר אבו פארס. אבא שלי.

סמיר אבו פארס נולד בשנת 1954 ביישוב עספיה, ומאז ותמיד הוא שר. בשנות השבעים המאוחרות החליט שזהו ייעודו, והאומנות הינה דרכו. הוא היה כבר אב לחמישה עם מחויבות לפרנס את המשפחה, ובכל זאת הצליח לשלב בין המוסיקה לחיי היום –יום, וזה כלל שיגרה של עשרות הקלטות, השתתפות בפסטיבלים רבים כשבאחד מהם, פסטיבל "שירים מקומיים" של רשות השידור בשנת 1984 זכה סמיר במקום הראשון. מזמר מקומי, הפך סמיר לזמר המוכר בכל הים התיכון וזאת בעקבות נסיעתו למצרים בשנות השמונים, שם יצר שיתוף פעולה מוסיקלי יחד עם זמרים ואמנים מצריים בכירים, ביניהם המוסיקאי סלאח שרנובי והמוסיקאי סלאח גובאשי מאסטרו תזמורת בית האופרה המצרי. מהבולטים שבהם השיר "דרב אלעין" אותו הלחין ג'ורג' אל סאפי. שיר נוסף הוקדש למלך ירדן - חוסין עבדאללה ונועד לבנות את שיתוף הפעולה עם מדינות ערב דרך המוסיקה, יוזמה שיצאה בברכתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל. "למוסיקה אין גבולות והיא אינה שייכת לאיש, להיפך היא מחברת בין אנשים ומקרבת לבבות. מוסיקה היא המפתח לשלום", כך מאמין סמיר.


בקריירה הענפה שלו כזמר חווה נקודות ציון רבות, אך החשובה ביותר היא פגישתו עם המלחין רג'א מריח לצד פואד אל אטרש - אחיו של המוסיקאי וגדול הזמרים פריד אל אטרש. באחת מפגישותיהם השמיע פואד לחבריו מוואל שתכנן לשיר בקולו שלו, וכשסיים ביקש לשמוע את סמיר שר אותו. לאור התפעלותו מקולו של סמיר החליט פואד להעניק לו את "המוואל" כמתנה אשר נכלל באלבום שירים שהוציא.


בזירה המקומית הקים סמיר בשנת 2000 את התאחדות מוסיקאים והאמנים ערבים, ונבחר ליו"ר האיגוד. במסגרת האיגוד נסע אבו פארס למצרים ללמידת עמיתים, ושם הצליח לרתום זמרים רבים לשיתופי פעולה מוסיקליים מבניהם הזמר הלבנוני מלחם זין, הזמר הסורי נור מהנא ורבים אחרים. בשלהי שנת 2018 הוא היה שותף לייזום אירועים מוסיקאליים שמשכו אליהם אלפי צופים, ופעל בכל זירה אפשרית לחיזוק מעמדם של האמנים והזמרים מהחברה הערבית. כאות הוקרה לפועלו, זכה אבו פארס ללא מעט פרסים, ביניהם בפרס "הדמות המוסיקלית" שהוענק לו באירוע הוקרה והערכה ממלך ירדן.


האהבה למוסיקה עברה לילדיו ונכדיו. בנו, מוראד הלך בדרכו וזכה במקום ראשון בפסטיבל שפרעם, והשתתף בתכניות רבות ברדיו וטלוויזיה המקומית. הנכד שלו, טארק כיוף, זכה בתחרות ניו סטאר והשתתף בתחרויות מוסיקאליות נוספות. עד היום הם נושאים עיניים אליו ולומדים ממנו רבות.


סמיר הצליח למתג את עצמו כאייקון מוסיקלי ברמה המקומית ובאזור המזרח תיכון הודות לקולו ולערכים שהביאו עמו תמיד. בזכות תמיכתו והכוונתו ממשיכים לצמוח זמרים מקומיים, והוא מהווה הגשר ביניהם לבין זמרים ממדינות שכנות במזרח התיכון. "באמנות הולכים יחד היד, הראש והלב", , הוא אומר. ואצל סמיר, הלב תמיד הקדים.

ReuvenRap7.jpg

"מזמר מקומי, הפך סמיר לזמר המוכר בכל המזרח התיכון"

סמיר אבו פארס

creators
Gold logo.png
bottom of page