סיפור בבלי

נולד ב־1940 בעיר מנדלי, עירק, להוריו אפרים ונג׳ייה, והוא הבן בכור מתוך ששת ילדיהם. אביו היה ראש הקהילה היהודית במנדלי כשהיה רק בן 32. מנשה זוכר את האנשים שהיו מגיעים לבית המשפחה, ציונים שהתנועה הציונית בבגדד הייתה שולחת כדי שאביו יבריח אותם לאיראן. הוא זוכר איך אמו הייתה תופרת להם בגדים של כורדים ושל איראנים. אביו נתפס על ידי השלטונות והובא לבית משפט צבאי בבגדד ועונה קשות . בזכות היכרות מוקדמת של האב עם קצין המשטרה של העיר הוא השתחרר, אבל השופט כתב סעיף בזיכוי שלו שאוסר עליו לחזור לעיר מנדלי, והמשפחה מכרה את הבית ועברה לבגדד. בדיעבד, בזכות הסעיף הזה המשפחה הייתה בין היחידות שהספיקו למכור את ביתם לפני שעלו ארצה והבריחו את הכסף לארץ.

באפריל 1951 עלתה המשפחה לישראל – שני ההורים, שישה אחים וסבתא. לאחר זמן קצר הגיעו לאור יהודה ושם השתרשו מחדש. ״ הגענו לסקיה א, קיבלנו 2 אוהלים. אחר כך עברנו לשני צריפים עד שקנינו בית. העלייה הייתה קשה, היה לנו אמנם קצת כסף ויכולנו לקנות בית ברמת גן, אבל אמא שלי רצתה להישאר עם המשפחה. לא היה קל, אבל הסתדרנו. אנחנו העירקים לא מקטרים״.

מנשה הקים את רשימת ׳נאמני הציבור׳ באור יהודה, ובשנת 1969 נבחר לתפקיד סגן ראש המועצה, במקביל לעבודתו במועצת הפועלים. ב־1974 נבחר לראשות המועצה, וכיהן בתפקיד זה במשך ארבע שנים. בזמן כהונתו כראש המועצההתמקד בעיקר בשני ושאים קידום החינוך דיור וחיסול הצריפים במעברות. בנוסף, היה בין המייסדים של המרכז למורשת יהדות בבל, והקים בשנות ה־50 מועדון המוקדש להרצאות, לשיעורי מוזיקה וערבית לקהילה העירקית ולציבור הרחב. ״למועדון קוראים ׳מועדון צוותא בית דוד׳, על שם אחיו דוד יצחקי שנהרג בשנת 1968 מפליטת כדור בעת שניקה נשק צבאי של קרוב משפחתו״. המועדון פועל עד היום בהצלחה רבה.

במסגרת המועדון הכיר מנשה את אשתו לאה, ויחד יש להם ארבעה ילדים, ושישה נכדים. חלק גדול ממשפחתו גר באור יהודה עד היום. ״אנחנו השקענו בילדים כי לדור שלי לא הייתה אפשרות ללמוד הוא מדגיש כשמספר על החינוך של ילדיו. ״אני בגיל צעיר הלכתי לעבוד ביום, ובערב למדתי בתיכון מקצועי. ככה כולם היו בדור שלי. גרנו בבית שהיה חמישים מטר. היה לנו שולחן אחד, אמא שלי היתה מבשלת ואבא היה תופר, עשינו שיעורים, הכול על השולחן. היום אני ספרתי בבית שלי שמונה שולחנות. זאת אומרת, היום יש אפשרויות ושום דבר לא עוצר אתכם מלהתקדם, יש לכם ראש, תלכו ללמוד ותעשו את מה שאתם רוצים לעשות״.