דרכו של אדם

אדם צועד בדרכים של חייו מבלי לדעת לאן הן עתידות לקחת אותו. ״הגענו לאור יהודה בשנת 73׳, הורים ותשעה ילדים, בתור עולים חדשים מאוזבקיסטן, בריה״מ״, מספר אברהם בורוכוב על תחילת דרכו באור יהודה. ״החיים באוזבקיסטן היו טובים. לא ברחנו, באנו לכאן מרצון. אני למדתי שם ארכיטקטורה, והייתי אומן שיש. מיד עם הגעתנו נכנסנו לאולפן, למדנו עברית, ובתוך כמה חודשים התחלנו לעבוד. בשנת 76׳ יצאנו לעצמאות ופתחנו מפעל באור יהודה בשם ׳אבני שיש׳ ״. בני המשפחה, כולל אביו של אברהם, היו שותפים לתפקודו השוטף של המפעל עד שנת 2018, אז נמכר.

בשנת 74׳ נישא אברהם לפרידה, נגנית צ׳לו שעלתה ארצה מטג׳יקיסטן. את יום חתונתם הוא לא שוכח: ״התחתנו בחצר הבניין שלנו באור יהודה. זו הייתה החתונה הראשונה של העדה הבוכרית בעיר, הגיעו מעל 700 אורחים, והייתה שמחה גדולה״. יחד הקימו משפחה וגידלו את ארבעת ילדיהם באור יהודה. במקביל עסק אברהם בקליטת עלייה, ומתוקף תרומתו הרבה לעולים החדשים הפך לדמות מובילה בעיר. ב־93׳ החל את דרכו הציבורית כחבר מועצת העיר. במהלך השנים מילא שלל תפקידים בעירייה, ובין השנים 2018–2021 שימש כסגן ראש העיר. עד היום אברהם הוא חבר עירייה, ועיסוקו מתמקד במחלקת הרווחה ובתרבות תורנית חרדית. ״את האהבה לעשייה ציבורית קיבלתי מסבא שלי ז״ל, זכריה. בבריה״מ הוא היה מנהל חברת קדישא. בשנת 1910 התחיל לארגן חגיגות של שמחת תורה בקהילה, מסורת שאותה אנחנו האחים ממשיכים עד היום״, מספר אברהם. כנר לרגליו מלווים אותו בדרכו הערכים שקיבל מסבו ומהוריו, ואין ספק שלאורם הגיע למקום שבו הוא יכול להתגאות.