אצל הטורקים

כשאומרים "בוא נלך לאכול אצל הטורקי" יש רק כוונה אחת – והיא למסעדה הנקראת בדיוק כך. "האנשים למעשה קבעו את השם", מספר שיה (ישעיה) דואניס, בעל המקום. משפחתו עלתה מטורקיה לאור יהודה בשנת 1949. ״אצל הטורקי״ החלה לפעול בשנת 1952 כדוכן קטן של הוריו, וכיום מדובר במסעדה ידועה בעלת שם.

שיה דואניס נולד בשנת 1954, נשוי לחנה ואב לארבעה בנים. כילד ונער צעיר באור יהודה נהג לעזור בעסק המשפחתי יחד עם אחיו יעקב."גרנו ביחד זוג הורים, סבתא ושבעה ילדים בבית אחד", מספר שיה. "בבית, בתקופת הצנע, אימא הייתה פותחת דפי פילו ומכינה בקלאוות. כשהייתה צריכה תנור, הייתה הולכת אל מדאם דודו, לה היה תנור מחימר בחצר. אבי היה קונה תלושי סוכר בשוק השחור כדי לייצר דבש לבקלאווה לצורך מכירה בתחנה המרכזית בתל אביב. בשנת 1952 החליט לנסות את מזלו והחל למכור קבב בפיתה. תחילה התמקם במקום שנקרא אז 'כיכר הנשיא', ולאט לאט זה תפס". בשנת 1979 קנו בני המשפחה בכוחות משותפים חנות שהכילה מקום ל־20 כיסאות והעבירו אליה את העסק. בשנת 1995 התרחבו לחנות גדולה יותר בסמוך, שבה פועלת המסעדה עד היום.

"בית אבי תמיד היה פתוח לנזקקים, הוא דגל בנתינה בסתר, בצניעות". התכונה השפיעה גם על שיה וילדיו, התורמים ועוזרים ברוחב לב. "אחד הדברים שעברו מהדור של אבא אלינו, זה שלא זורקים אוכל, בגלל הרקע ממנו באנו ומתוך מקום של כבוד והערכה למזון שישנו בהישג יד״, מספר שיה. ״אנחנו מאמינים בחיים בצניעות", הוא מסכם.