ממייסדי 'הבית בדפנה'

לאה ואורי הגיעו לעומר בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים.

לאה, צברית, ילידת 1934, השתלבה בעבודה במערכת החינוך ואורי, יליד 1931 שחלק מילדותו עבר עליו באירופה, בהישרדות תחת המשטר הנאצי, התנדב לועד המקומי כסגנו של ראש הועד בצלאל גבר ז"ל (לימים סגן ראש המועצה וממלא מקומו) וכיו"ר ועדת חינוך ותרבות 14 שנים (1969-1984).

נושא התרבות זרם בעורקיהם של לאה ואורי. במסגרת תפקידו בוועדת התרבות, דאג אורי שתירכש מכונת הקרנה ע"י הועד ופעם בשבוע הוקרנו סרטים לתושבים בעלות סמלית באולם בית הספר. למשימת ההקרנה גייס אורי את בנותיו לתפעול המכונה ומכירת כרטיסים. בנוסף, לאה ואורי הביאו אומנים שונים להופעות בעומר, ובהעדר בית קפה ומלתחות בישוב, התארחו, התארגנו וסעדו האומנים והצוותים שלהם, לפני ואחרי המופעים בבית משפחת בוכמן. חוה אלברשטיין, יונה אליאן ועודד תאומי היו בין האמנים הרבים שהגיעו.

אורי ולאה, דמויות מוכרות ופעילות בישוב, הרחיבו את מוטת כנפיהם לפעילויות נוספות שהיו חסרות בישוב. האכפתיות של לאה לזולת והדאגה שלה לצרכיהם של בני גיל הזהב הניעה אותה להקים את מועדון "סתיו הזהב" בתחילת שנות ה-80. כל הפעילויות וההרצאות במועדון רוכזו ע"י כ- 20 חברים, כולם בהתנדבות. ללאה הוענק אות המתנדב בטקס הראשון שהתקיים בישוב, כהוקרה על פעילותה ההתנדבותית לאורך השנים.

לקראת סוף שנות ה - 90, לאה הבינה שיש צורך בשני מפעלים חדשים כדי לענות על צרכי התושבים המתבגרים והוריהם. הצורך בדיור מוגן שיתאים לאופי הכפרי של עומר ותושביו והקמת מרכז תרבות ופנאי לתושבים. בשנת 2000 התפנה בית ספר "דפנה" והמועצה ייעדה את המקום להקמת מרכז לתרבות ופנאי. בתקופה זו לאה היתה חברת מועצה. מטרת הצטרפותה למועצה היתה לקדם את הפרויקטים שהיו קרובים לליבה וחשובים לעתיד עומר.

במקביל לתחילת הפעילות בבית ספר "דפנה", התכנסו שתי ועדות קבועות. ועדה לתכנון והקמת מבנה הקבע אותה אורי ריכז, ועדה שהיתה מורכבת ממתנדבים ובעלי מקצוע וועדה בניהולה של לאה, שריכזה את המתנדבים הפעילים וניהול התכנים באופן שוטף.

הפעילות של "צוות בוכמן" נוהלה מהבית שלהם ברחוב אשל. הנושא האדמיניסטרטיבי טופל ע"י אורי ועל התוכן וגיוס המתנדבים היתה ממונה לאה. לאה ואורי הסבו את שם המקום ל:'הבית בדפנה' והמקום החל לתפקד במהירות. עשרות תושבים ממגוון גילאים הגיעו והשתתפו בפעילויות המגוונות, דבר שהעיד על צורך אמיתי במיזם. התקיימו חוגים והרצאות ע"י מתנדבים שלאה הצליחה לגייס לאורך השנים ונערכו תערוכות אומנים בתחומים שונים.

עם תחילת הפעילות ייסד אורי חוג לצרפתית המתקיים באדיקות עד היום (כ- 26 שנים). הפעילות של 'הבית בדפנה' גלשה גם לפעילויות מחוץ לישוב. אורגנו נסיעות לאופרה בתל אביב, למופעים ולטיולים משותפים בארץ ובעולם. 4 שנים לאחר תחילת הפעילות הושלמה בניית המבנה ומרכז תרבות הפנאי 'הבית בדפנה' עבר למקומו הנוכחי.

לאה ריכזה את הפעילות 'הבית בדפנה' בהצלחה מרובה בעזרת יד ימינה, אורי, לאורך כ - 20 שנים והכל בהתנדבות מלאה של שניהם. להשלמת הצרכים של הגיל השלישי בעומר, לאה ואורי יזמו והקימו את עמותת של"ב – שירות לטיפול בזקן, שעומדת מאחורי הפעילות המבורכת של "הקהילה התומכת" אליה הצטרפו עד היום מעל 250 בתי אב.

בנוסף ובמקביל לפעילות הציבורית, לאה, אומנית ויצירתית, עסקה בציור ובפיסול, חיברה שירים וכתבה סיפורים קצרים שנערכו לשישה ספרים שהוצאו לאור ע"י אורי.

ללאה ואורי 3 בנות, 11 נכדים ונכון לכתיבת שורות אלו 12 נינים.