יזם, ממציא ומוביל לימודי עיברבית

ישראל רבי נולד בעיראק והגיע לארץ בגיל חודשיים. בביתו לא הורשו לדבר ערבית, כפי שהיה נהוג בדורו, בתקופה של בן גוריון. "הערבית דוברה רק בלחישות בין אבא לאמא", הוא משתף. שנים רבות לא חשב ללמוד את השפה, עד לפני כ-6 שנים כשיצא לקורס עם אשתו ושם התעורר הרצון “ראיתי שאשתי שהייתה מנהלת אולפן בעברית למדה יותר טוב ממני, וראיתי שאני לא ממש מצליח ללמוד ערבית. ואז אמרתי לעצמי – זה חייב להשתנות”.

הוא פנה לאחותו, שהייתה מורה לערבית, ובמשך ארבעה חודשים בצורה אינטנסיבית למד את השפה בדקדקנות. "תוך כדי לימוד מצאתי קרוב לעשרת אלפים מילים שהן דומות בין ערבית לערבית וזה הוביל לרעיון חדש ללמד את השפה", הוא משתף. לשיטה קרא “עיבערבית” והיא מבוססת גם על גישה יצירתית ומציאת אסוציאציות אישיות של כל אחד ואחד. עם הזמן השיטה התפתחה והוא מצא דרך ללמד גם אנשים ברמת מתחילים בעזרת צ’אט והאפשרות לשמוע את השפה.

כעת, כבר חמש שנים שהוא מלמד עברבית 'בהבית בדפנה'. הקבוצה המונה כ- 20–30 היא קבועה ופעילה, חומרים נשלחים מדי שבוע בווטסאפ, כולם קוראים לפני ואחרי המפגשים. “ללמוד שפה זה קשה, אבל זה חשוב, במיוחד במציאות שלנו”, הוא מדגיש. הלימוד נעשה גם בעזרת שירים. עד היום ישראל כתב מעל 100 שירים בערבית למנגינות מוכרות בעברית.

לעומר הגיע לפני יותר מ-35 שנה. הוא מהנדס במקצועו ומומחה בנושא של שיטות לניתוח כשלים וסקרי סיכונים. עד לאחרונה עבד כעצמאי ולימד במשך שנים באוניברסיטת בן גוריון ומוסדות נוספים, אבל ההרפתקה האמיתית שלו היא בלימוד ערבית. ישראל הוא אב לשלושה ילדים וסב לנכד אחד. בין עיסוקיו הוא שומר מקום חם בלב ל'הבית בדפנה', בו הוא מתנדב, נהנה מהצוות המסור ותומך בהתרחשות הקבוצות והמפגשים. “תיקי מניעה ופועלת ויש לה יכולת ענקית לגייס מתנדבים. לא פלא ש'הבית בדפנה' מלא בפעילות. וענת היא עושה עבודה של שלושה אנשים. הצוות הזה הוא מיוחד במינו. זה המקום היחיד שבו אני מתנדב. המקום הזה מוציא אנשים מהבדידות ומייצר קהילה".

ישראל רבי לא רק מלמד ערבית, הוא מראה שהשפה היא לא רק מילים, אלא כלי לחיבור בין אנשים, למידה מתמשכת והומור, אפילו בגיל השלישי. "היופי שאפשר ללמוד מכולם. לרוב האוכלוסייה בעומר יש לה גם מה לתת וחלק גם יכול ללמוד, שזה גם מעט נדיר".