יעקב לוי

הוריי, רוחמה ויצחק, הכירו והתחתנו בעיראק. כשעלו לארץ הגיעו למעברה בשער העלייה, שם נולדתי אני בשנת 1953. משם עברנו לנווה שאנן וכעבור עשר שנים לנשר. כשהגיע לנשר פתח אבי מכולת בשדרות ההסתדרות, ובמקביל עבד כפועל במפעלי הזכוכית פניציה. העבודה מול תנורים בוערים הייתה קשה, אך הוא התמיד בה גם לאחר שנאלצו הוריי לסגור את המכולת. אני גדלתי והתחנכתי בנשר. בשנת 1969 הכרתי את רעייתי לילי בחוף השקט בחיפה, ומאז אנחנו יחד.

בשנת 1990 פתחתי עסק לאריזות חד פעמיות ולייצור שקיות ניילון הממוקם באזור התעשייה בקריית אתא, "א. אלף טרהפלסט". כיום העסק מנוהל על ידי שניים מבניי. בני האמצעי רועי הוא ראש עיריית נשר, מגיל צעיר נמשך לעשייה למען הציבור ולפעילות חברתית. אשתי לילי גדלה בשכונת הדר בחיפה, ומזה 50 שנה היא עובדת בלשכת הדיקן בפקולטה לרפואה בטכניון, ואף זכתה בתואר עובדת מצטיינת והוותיקה ביותר בטכניון.

לגדול בנשר זה לגדול במרחבים ובטבע, הייתה לנו ילדות מאושרת. הייתה חברותא הדוקה בין כל החברים והרבה הנאות – כמעט בכל שבת שלא הייתה גשומה, באביב ובסתיו, נהגנו לטפס לכרמל. בייחוד זכורים לי טיולים ביערות ובמעיין הרועים בכרמל, מפגשים בשכונה ובבית הקולנוע השכונתי. עד היום אני אוהב את האווירה הרגועה והשקטה שיש בנשר. השכנים לבביים, וזה מקום שנעים לחיות בו. הטיולים ביערות ובהרים משרים אווירה כפרית. הטבע מורגש. את שלושת ילדיי גידלתי בנשר ושמרתי על ערך המשפחה שהנחילו לי הוריי – אנחנו לא מוותרים על התכנסות משפחתית בכל הזדמנות, ואנו גאים מאוד בכל אחד מילדינו.