אמא של רון אריאלי ז״ל

רון נולד בחדרה ב־18 בספטמבר 2005. ביום הולדתו העשרים, 18 בספטמבר 2025, הוא נפל בפעילות מבצעית ברפיח.
רון התגייס לצה״ל ב־10 בדצמבר 2023 ושירת כלוחם בחטיבת גולני, גדוד 12. הוא התחיל כחניך, ובהמשך שימש כמדריך בקורס מפקדי כיתות. באוגוסט האחרון יצא לקורס קצינים, ונבחר להיות הסמל של מפקד הצוות – תפקיד שמספר עליו הרבה, על מי שהוא היה ועל האמון שנתנו בו.
רון היה לוחם חזק, נחוש, ספורטאי ותחרותי. הוא לא ויתר לעצמו – וכך גם דרש מחייליו. הוא הצטיין בכל דבר שעשה, מתוך משמעת פנימית, אחריות וחתירה למצוינות. אבל מעל הכול, הוא היה בן אדם.
היה בו טוב לב נדיר. למרות שהיה מקובל ואהוב בחברה, תמיד מצא זמן לילד השקט, לזה שנשאר בצד. הוא לא ויתר על אף אחד. הוא דאג לכולם – לחברים, לחיילים, למשפחה. רון היה חבר אמיתי, כזה שאפשר לסמוך עליו באמת. הוא היה ילד של חיוכים ושל אינספור חברים. ילד של אהבה – לאנשים, למשפחה, לחיילים שלו ולמדינה. האהבה הזאת נוכחה בכל מקום שאליו הגיע.
רון נפל כאשר עלה על זירת מטענים במהלך פעילות מבצעית. הוא הותיר אחריו אחות, גילי בת 25, ואח, אדיר בן 14, משפחה אוהבת ולב שבור.
היום אנחנו מנסים להיאחז בשגרה כלשהי, צעד אחר צעד. אנחנו נאחזים בהנצחה – בעזרת אנשים שאהבו את רון: מדבקות לזכרו, עמודים ברשתות החברתיות, פרויקטים בעיר חדרה שנמצאים עדיין בעבודה, סידורי תפילה ולימוד לעילוי נשמתו. כל דבר שמזכיר לנו אותו, וכל דבר שיגרום לעולם להכיר מי היה רון.
רון היה ילד של אור, של אהבה ושל נתינה.
והאור הזה – ממשיך ללכת איתנו.