גבאות, התנדבות ואחריות אישית

חומי (נחום) שטטמן, יליד חיפה, נולד בשנת 1960, בן בכור למשה ומירה ואח לחמישה אחים ואחיות. הקשר שלו לקרני שומרון נוצר כבר במהלך לימודיו בישיבת שעלבים, בשיעור ב', כאשר הרב שמואל הבר והרב אברהם קורצוייל ביקשו מבחורים מכיתתו להצטרף לישיבה החדשה שהקימו בקרני שומרון.

חומי נענה לקריאה יחד עם שמואליק שהם ז"ל וארבעה חברים נוספים, ובחודש אלול תשל"ט הגיעו כתלמידים מן המניין לישיבת ההסדר בקרני שומרון. "למדנו בישיבה עד אחרי פורים ואז יצאנו לשירות צבאי", הוא נזכר.

לקראת חתונתו, אנשים טובים מקרני שומרון עדכנו אותו על פרויקט בנייה של משרד השיכון ביישוב. חומי ורחלי, כלתו, רכשו את ביתם בשכונת אשטרום, שבו הם מתגוררים עד היום ושבו גם גידלו את שבעת ילדיהם: אריאל, שפרה, יצחק, מנו, יוסף, חרות וספיר.
בשנת 1985 התרחש מבצע משה - עלית יהודי אתיופיה, נענינו לקריאה לסייע במרכז הקליטה באילת ועברנו לעיר הדרומית לתקופה של שנה מאתגרת ותורמת הן לעולים החדשים והן למשפחתינו.

את דרכו המקצועית החל בבנק המזרחי, כטלר בסניף קרני שומרון, שם עבד במשך כמה שנים. בהמשך עבר למחלקת ההדרכה של הבנק, שם היה אחראי על לימוד נושא חדש בבנקאות הישראלית: מכשירים פיננסיים. לאחר שש שנים עבר למחלקת הביקורת, שבה היה אחראי על ביצוע ביקורות פתע בסניפי הבנק, מקריית שמונה ועד אילת ומסח'נין ועד כפר קאסם. "הצלחתי להגיע לסניף לביקורת ובה בעת להגיע ללב העובדים, שמדרך הטבע חוששים מביקורת", הוא מספר.

לצד עבודתו, חומי משמש כגבאי בבית הכנסת המרכזי "משכן אליה" כבר יותר מ־40 שנה, ובכך ממשיך את דרכו של אביו. "ברור לי שלולא רעייתי רחלי הלוקחת על עצמה את עול הבית מעל ומעבר לא הייתי מסוגל להתנדב ולהשקיע במשך שנים רבות כל כך", הוא משתף. חומי זוכר את קרני שומרון כשהייתה יישוב קטן ומספר: "אני אוהב את המקום, הנוף והאנשים, אני אוהב הכל בקרני שומרון". מסרו לדור העתיד הוא מסר של אחריות ואכפתיות, "כל אחד צריך להרגיש שהיישוב הוא הבית שלו, ורק שלו, וזה אומר אחריות למה שקורה. תעזרו, תתנדבו ותהיו אכפתיים, זה קרני שומרון".