ארבעים שנה של גינון בקרני שומרון

רותי חצרוני נולדה בחיפה, בת לשני הורים חלוצים שעלו מתימן בשנת 1944. השכונה שבה גדלה בחיפה הכילה עולי תימן רבים, אך אביה החליט שאינו מסתפק בחממה העדתית, והמשפחה עברה לקריית ים, לרחוב שבו גרו ניצולי שואה רבים. כפי שהיא מספרת: "היתה שם תרבות ועוד תרבות, ותרמנו זה לזה, אנחנו נתנו את ההווי שלנו, והם נתנו לנו את ההווי שלהם." על אף שגדלה בבית דתי והתחנכה תחילה במוסדות דתיים, את שנות התיכון האחרונות העבירה בתיכון חילוני.

את דרכה המקצועית מצאה רותי בסמינר, שם למדה להיות גננת. במסגרת הלימודים עבדה בבוקר בגני ילדים ואחר הצהריים למדה בסמינר, ובמהלך צפייה בגני ילדים בקיבוצים בצפון גילתה את צורת העבודה המועדפת עליה: "יותר בטבע, ציורים בחוץ, ממש התלהבתי."
בתום לימודיה נשלחה להיות גננת ביישובי התענכים שבעמק יזרעאל, שם הכירה את בעלה, ויחד הקימו משפחה של אנשי חינוך, היא גננת והוא מורה. משם עברו לכפר סבא, ולאחר מכן להוד השרון, שם עבדה כגננת טיפולית עם ילדים הזקוקים לעזרה מיוחדת.

בהיותה בהוד השרון סיפר לה אחד ההורים על קבוצה המתארגנת לעבור לקרני שומרון, והציע לה בשעשוע להצטרף. רותי לקחה את ההצעה ברצינות, וכך הגיעה עם משפחתה לקרני שומרון, שם היא מתגוררת כארבעים שנה. גם שם שימשה כגננת, בגן מעורב של דתיים וחילוניים, וכשנתקלה במחלוקות התפללה שהדברים יסתדרו. כפי שהיא מסבירה: "הכל אני עושה לשם שמיים."

השפעתה ניכרת בכך שכשש מאות ילדים זכו ללמוד אצלה כגננת במהלך השנים. לצד ההוראה, רותי גם ממשיכה ללמוד כל הזמן, הנחיית הורים, לימודי ימימה, ציור ורפלקסולוגיה. ביתה מעוטר בציורים מעשה ידיה, לצד תמונות ילדיה, נכדיה וניניה.

המסר שלה לילדים הוא "תאמינו בעצמכם תמיד". וכשהיא נשאלת האם היא ממליצה לעסוק בחינוך, היא מבהירה: "צריכה להיות אישיות בשביל זה. אם יש לך את הגישה לילדים, זה יתרום לך יותר ממה שאת תתרמי."