"במשך שמונה שנים הייתי בחזית בחיל הים של הצבא הרוסי"

צולר (משה) גנס גויס לצי הסובייטי עוד לפני שהגיע לגיל 18. הצי הרוסי, המבוסס על חיל הים הסובייטי, נחשב היום לגדול מסוגו באירופה, והשני בגודלו בעולם אחרי ארה"ב: עם 200 כלי שיט, מתוכם 72 צוללות. אבל לפני כ-70 שנה, במהלך מלחמת העולם השנייה, מצבו של צי זה היה שונה לגמרי. צולר מספר: "השרות לא היה פשוט. התגייסתי במהלך המלחמה בשנת 1942, בטרם מלאו לי 18 שנה. גרמניה פלשה אלינו כחצי שנה קודם וכך הצטרפנו למלחמה. שירתי בצבא גם כשהמלחמה נגמרה, עד 1950", משחזר צולר וממשיך: "בהתחלה הגרמנים הפציצו אותנו בצורה קשה וממש שיתקו אותנו, וכך לא יכולנו כמעט להילחם ולהשתתף בקרבות ימיים גדולים במלחמה. במקום זה היינו צריכים ללוות ולהגן על אוניות משא שהביאו אספקה מארה"ב ובריטניה לתוך אירופה". בהמשך המלחמה התאושש הצי הסובייטי מהמכה שחטף מהנאצים והצוללות של הצי הזה הטביעו מספר אוניות גרמניות ושיבשו את מערך האספקה של הנאצים.

צולר נולד בשנת 1924 בקרמנצ'וג, עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה. יהודים הגיעו לעיר הזאת כבר בסוף המאה השמונה עשרה ובסוף המאה התשע עשרה הם כבר מנו כ-30 אלף איש, שהיוו 50% מהעיר. בתחילת מלחמת העולם השנייה הגיע מספר היהודים בעיר ל-40 אלף איש, מתוך 90 אלף תושבים, והיווה חלק משמעותי מהכלכלה, התעשייה והמסחר בעיר. גם לתנועת החסידות דריסת רגל משמעותית בקרמנצ'וג, כאשר הרב אהרון, חתנו של רבי נחמן מברסלב, היה מראשוני החסידים בעיר, ואילו בתו השנייה של רבי נחמן, שרה, אף התגוררה בקרמנצ'וג, והאוהל על קברה משמש מקום עלייה לרגל. "אני העברתי את ילדותי בעיר ולא הרגשתי כל בעיה, אבל כשהייתי בן שבע, העיר הוצפה ע"י נהר הדנייפר ונאלצנו לעזוב לבירוביג'אן שבמזרח רוסיה" משחזר סשה. יחד עם משפחתו של צולר הגיעו לעיר יהודים רבים מכל רחבי ברה"מ וזאת מתוך כוונה ליישם את תוכניתו של נשיא ברה"מ דאז, יוזף סטאלין, להקים בעיר אוטונומיה יהודית. תוכנית שלא יצאה אל הפועל. בבירוביג'אן הכיר צולר את מי שתהיה לימים ולשנים רבות אשתו ז"ל: "היינו סטודנטים צעירים וחיינו חיים לא רעים, אבל לגורל היה עבורנו תוכניות אחרות" אומר צולר.

עיר הולדתו של צולר, קרמנצ'וג, נכבשה ע"י הנאצים בספטמבר 1941 ורוב היהודים בעיר נאלצו לברוח. עשרת האחוזים שנותרו, כ-3000 נפש, עבדו בעבודות כפייה עד כי נאלצו להתנצר תמורת סכומי כסף גבוהים. אחרים הוסגרו ע"י האוקראינים לצבא הנאצי ושם עונו ונטבחו. העיר בירוביג'אן, לשם עברו צולר ומשפחתו, אומנם לא סבלה הרבה מהכיבוש הנאצי, אולם היהודים שם הואשמו ע"י סטאלין בבגידה ובוצעו בהם טיהורים אתניים ואלפים מהם נטבחו.

צולר עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1990 ומאז הוא מתגורר במעלות. יש לו שני בנים: אחד גר לידו והשני בירושלים. כמו כן יש לו נכדים ונינים: "קרו לי בחיים הרבה דברים, חלקם טובים וחלקם רעים. ככה זה בחיים. החיים לא עוברים סתם כך", מסכם צולר.