שושלת חקלאית

"חקלאות עבורנו היא עולם ומלואו, חלק בלתי נפרד מהנשמה, מחרישת השטח עד לקציר", כך מספר משה-יעקב כהן, דור רביעי למייסדי כפר תבור. משה הוא אחד מארבעת ילדיהם של רחל מרון-כהן (ילידת 1947), נצר למשפחה חקלאית מכפר גדעון, ושל יצחק כהן (יליד 1945). ואלה הם הילדים: איריס פייגין ז"ל, משה-יעקב כהן, רוית-ברוריה פינק ואילן אברהם כהן.
סבו של יצחק היה ראש המועצה הראשון ומפקד הנוטרים בגליל, והורי סבו הגיעו מזכרון יעקב בשנת 1882 לכפר תבור. למשפחה יש עסק חקלאי של מתן שירותי מיכון חקלאיים לחקלאים ולקיבוצים בסביבה. בנוסף גידלה פלחה ומטעים. ״אהבת חיי המשפחה היא למכונות החקלאיות, שכל החיים חיינו בצילם. לקבל מכונה חדשה למשק הוא טקס בפני עצמו. בתחום גידולי הפלחה, זו התעסקות בפני עצמה, במחזוריות כל שנה לגדל שוב תינוק קטן ולדאוג לו למזון ולמים עד הקציר", מספר משה.
כל ילדיהם של רחל ויצחק עסקו בחקלאות בדרך זו או אחרת. איריס פייגין ז"ל, אם לחמישה ילדים, הייתה בעלת משק חלב, פלחה ופרדסים; משה יעקב, אבא לשלושה ילדים, ניהל את העסק המשפחתי עד שנת 2005 ונאלץ לעזוב בעקבות מפרצת מוחית. האדמה היא חלק ממנו ועד היום הוא חי ונושם את האדמה. ברשותו 150 דונם המשמשים לגידול פלחה; רוית-ברוריה, אם לשני ילדים, היא בעלת מטע מנגו במושבה כנרת; בן הזקונים אילן, אב לשני ילדים, ממשיך את דרכו של אביו בעבודות המיכון וגידולי הפלחה, וירש את העסק המשפחתי ואת אדמות הפלחה והמטעים. הנכדים הם דור חמישי בכפר תבור.
החיבור של המשפחה לכפר תבור הוא חלק משורשיה. "כפר תבור בשבילנו הוא אוויר לנשמה. אוסף של חוויות, היסטוריה, שמחות וגם עצב. השבוע המשפחה זכתה למחווה מראש המועצה, כיכר על שם הסבא-רבא שלי, ראש המועצה הראשון של כפר תבור. ההתרגשות בשיאה", מספר משה.
על אביו יצחק הוא מעיד כי "נחשב לשם דבר בענף המיכון החקלאי בכל הארץ, שמו הולך לפניו", ואכן במפגש נוכח החיבור שלהם לא רק למקום אלא גם לאדמה. הם מתארים את העונג שבריח הגשם וריח הטללים בבוקר, ועם ההנאה הזו הם ממשיכים לקיים שושלת חקלאית.