עמק יזרעאלה

״הוריי דוד ושרה זמיר היו ציונים חלוצים. אבי עלה מפולין בכוחות עצמו בגיל 14 באונייה, ועבד בחדרה בחפירת גומות לעצים בפרדסים. גם אימי, שרה, שעלתה מפולין עם משפחתה בשנות העשרים של המאה הקודמת, עבדה בפרדס בקטיף תפוזים, וכך הם הכירו״, מספרת יזרעאלה חנני. ״אחרי שהתחתנו עברו לגור בכפר חסידים ואבי בנה שם צריף. אני, בתם הבכורה, נולדתי בבית היולדות בעין חרוד ב־1930, ונקראתי יזרעאלה. שורשיי נטועים באדמת עמק יזרעאל״.


״אבי אהב את עבודת האדמה והתחיל לגדל עצים במשתלה. בהתחלה גידל מטע תפוחים והמשיך לגידול אפרסמונים, דובדבנים, שזיפים, אבוקדו ועוד. כשאימי כרעה ללדת את אחותי ברוריה, אבי חפר בורות לעצים. כדי להעסיק אותי הביא את הבן של השכנים לשחק איתי, נתן לנו מעדרים קטנים וחפרנו גם אנחנו. אחרי ברוריה נולד אביחיל, ובגיל 40 אימי ילדה את אחי חגי. אחרי 11 חודשים מהולדתו נולדה רעיה בתי הבכורה והם גדלו כמו אחים. שכלנו את חגי כשנהרג בפעולת התגמול בכראמה ב־1968. עולמם של הוריי חרב עליהם״.


כשסיימה יזרעאלה לימודי חקלאות בבית הספר ״עיינות״, המשיכה את עבודת אביה במשתלה. את בעלה, מרדכי חנני, הכירה בעיינות. מרדכי עלה ארצה לבד בגיל 20 אחרי השואה, באונייה אנצו סירני, בעלייה בלתי לגאלית. כשהשתחרר ממחנה המעצר בעתלית בחר ללמוד חקלאות בבי"ס עיינות וכך הכירו. ״אבי ׳אימץ׳ אותו ולימד אותו את גידול העצים במשתלה. התחתנו ב־1948 בכפר חסידים וחיפשנו מושב בעמק יזרעאל. מרדכי התאהב בבית לחם הגלילית, המושב עם בתי האבן וגינות הפרחים המטופחות ששוחרר מתושביו הטמפלרים. עברנו לגור בבית הראשון בכניסה למושב וחלקנו אותו עם שלוש משפחות. רעיה בתנו הבכורה נולדה שם אחרי 9 חודשים. גם שי ילדנו השני נולד בבית הזה, וכשנולד עברה המשתלה מכפר חסידים לבית לחם. זהר ילדנו השלישי נולד אחרי שעברנו לבית החדש שהסוכנות בנתה בקצה המושב. מאז שאני זוכרת את עצמי עבדתי במשק ואפילו לא יום אחד בבית. כל הילדים שלי גדלו במשתלה״.

״אחרי שבננו הצעיר זהר סיים לימודי מיכון חקלאי בטכניון, מרדכי ביקש ממנו להמשיך בעסקי המשתלה. כיום גם הדור הרביעי שלנו עובדים במשתלה. זהר המשיך לפתח שיטות להרכבות של עצים, הוא מייבא שתילים שפותחו בתרביות צמחים נקיים ממחלות, ומוכר אותם לאחר הרכבות בארץ ובחו"ל. כל התפוחים והדובדבנים ברמת הגולן יצאו מהמשתלה שלנו״.


בעלה מרדכי נפטר בשנת 2020 והוא כבן 96. ״היו לנו חיים טובים. כשהילדים גדלו התחלנו לנסוע ולטייל בכל העולם. אני גאה מאוד בשבט ובמשתלת עצי הפרי שהקמנו. יש לנו שלושה ילדים, תשעה נכדים ותשעה נינים. שני ילדיי, רעיה וזהר, גרים בבית לחם הגלילית. אני שמחה שהדורות הבאים ממשיכים לעסוק בחקלאות".