חקלאות מילדות

יפתח כהן נולד בשנת 1951 בדגניה, שם השתקעו הוריו לאחר מלחמת העצמאות. אביו היה מאנשי טבנקין, ודגניה היו ברובם אנשי בן גוריון. כשחל הפילוג בתנועה הקיבוצית, החליטו ההורים לעבור לאלונים, ומאז הוא חי בקיבוץ.

אימו היתה מורה ומחנכת באלונים. אביו, מולה (שמואל), שירת בפלמ״ח. כשהתפרק הארגון הוא השתחרר בדרגת סגן אלוף, לאחר שירות כראש מטה פיקוד צפון, חזר לאלונים ועסק בהוראה. במקביל היה פעיל במפלגת העבודה ולמד לימודי מזרח תיכון. בשנת 1979 גויס על ידי יצחק רבין להקמת המשמר האזרחי, ובהמשך היה ראש מועצת עמק יזרעאל במשך 13 שנה.

כמי שגדל בקיבוץ, אהבתו של יפתח לחקלאות התחילה מנעורים. ״התחלתי לעבוד בכיתה ו בחצר בית ספר, שם לימדו אותנו לגדל עיזים. בכיתה ז התחלתי לעבוד בדיר כבשים של אלונים, דיר ענק עם 500 חולבות. הייתי קם כל יום לחליבה ובא אחר הצהריים לחליבה״. לאחר שחרורו מהצבא ניהל את הפרדס באלונים, ובהמשך עבר להקמת המפעל ״אלגת״ ומשם אל השדות הפתוחים – גידולי השדה של הקיבוץ. בזה עסק ארבעים שנה, מתוכם כעשרים שנה בתור מנהל גידולי השדה. ״לקום כל יום מוקדם בבוקר, לראות את הזריחה, לנשום את אוויר העמק הנקי והצלול – זה שיכרון חושים. ארבעים שנה זה מה שהחזיק אותי״.

יפתח נשוי לאשתו אירית מזה 45 שנה, ולהם ארבעה ילדים וחמש נכדות. כל חייו השתדל להוות דוגמה אישית לדורות הבאים. ״אין כמעט ילד בקיבוץ שלא עבר בענף גידולי השדה שלנו, ולכולם ניסיתי להנחיל חריצות, יושר ואחריות״.