יוסף אזולאי

החלומות של יוסף

1.png

כתיבה: אילן ליזרוביץ

צילום: אילן לורנצי

"כל ילדותי חלמנו לעלות לישראל", כך מעיד יוסף אזולאי שעבר מסע תלאות ארוך ומייגע, בין ערים ומדינות רבות בעולם, עד שעלה ארצה ב־1950. הוא יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה־94. מסקירת מסע חייו מצטיירת דמותו של אדם אנושי, ססגוני ורב פעלים, שיודע למצות עד תום את ההנאות שהחיים מזמנים מעת לעת, להכיר תודה מלאה עליהם, ובד בבד להסתגל לקשיים ולקבל את הדין בצוק העיתים ללא טרוניות.
יוסף נולד בעיר תאזה שבמרוקו, כאח בכור לעשרת ילדיהם של דוד וזוהרה (פריחה) אזולאי. "תמיד עזרתי לכל האחים והאחיות שלי ולמשפחותיהם. גם במרוקו, גם בדרך לארץ וגם בארץ ישראל", אומר יוסף. בהיותו בן שש, עברה המשפחה לאוג'דה, עיר בצפון־מזרח מרוקו, שם נפטרו שתיים מאחיותיו של יוסף ממחלת ילדים. משפחת אזולאי הייתה מהמשפחות הבולטות בקהילה.
הקהילה היהודית באוג׳דה היא מהוותיקות באזור והחיים בה זכורים ליוסף היטב: "את הלחם לא קנינו במכולת אלא היינו מכינים בבית ושולחים מדי יום לאפייה בתנור הציבורי. בימי שישי וערבי חג אימא הייתה שולחת לתנור גם פיצוחים, וכל יהודי האזור היו מביאים את סירי החמין שלהם. בעל התנור המוסלמי כיבד את השבת של היהודים ונהג לסגור אותו מכניסת השבת ועד לשעת מסירת החמין", נזכר יוסף. "לקראת יום שבת אסתר, האחות הבכורה במשפחה, הייתה דואגת להכין לי בגדי שבת. אחרי ארוחות השבת כולנו ברכנו את ברכת המזון ואסתר וצפרירה, עוד אחת מאחיותיי, היו שרות איתנו את שירי השבת שלימדתי אותן. במוצאי שבת הייתי עורך את ההבדלה עם כל המשפחה ולפעמים גם השכנים היו מצטרפים״.
בתום מלחמת העולם השנייה הגיע השחרור המיוחל מעול הכובש הנאצי, אבל בזה לא תמו התלאות של יהודי הקהילה: "עם הקמת מדינת ישראל, התחילו פרעות נגד היהודים באוג'דה ובמהלכן הרגו 50 יהודים מהקהילה. הסוכנות היהודית החליטה לנסות להוציא אותנו משם ולהעביר אותנו לאלג'יריה השכנה. אז באו בלילה, בחושך, ולקחו אותנו לאלג׳יריה, שם הסתתרנו תקופה. משם המשכנו למרסי שבצרפת, שם עבדתי כמדריך נוער של הסוכנות עד שעליתי לארץ".
יוסף הגיע ארצה, למחנה שער העלייה שבחיפה, ומשם המשיך לבית עולים בבנימינה, שם הכיר את אשתו: "ראיתי את לידיה שעלתה ממצרים ומיד התאהבתי בה. ידעתי שהיא תהיה אשתי," מספר יוסף, "משם עברנו יחד למעברה באגרובנק של חדרה, שם התחלתי לעבוד במדור לטיפול בעולה עד שנת 1952".לאחר מכן עברו לשכונת בית אליעזר ובשנה זו עבר לעבוד בבית החרושת לצמיגים ״אליאנס״ בחדרה.
"אשרינו שהתברכנו וזכינו באדם כיוסף", מעידים בני משפחתו, שנעזרים בזיכרונו המופלא גם כעת בגילו המופלג, כדי לזכור פרטי פרטים על המשפחה ועל הקהילה שממנה הגיעו. כמי שלא הייתה בידו האפשרות ללמוד מקצוע, יש ליוסף אזולאי מסר אחד לדור הצעיר: "בילדותי לא הייתה לי ההזדמנות ללמוד, וכל חיי נאלצתי לעבוד. אתם, שגרים בישראל עליה חלמנו, לכו ללמוד. זה העתיד שלכם ושל כולנו".

"העבירו אותנו בלילה, בחושך, לאלג'יריה. שם הסתתרנו תקופה עד שעלינו ארצה"

יוסף אזולאי

אילן ליזרוביץ

כותב

במשך שלושה עשורים היה אילן איש תקשורת: כתב בחדשות ערוץ 2, יועץ תקשורת לשר התחבורה, דובר חברת נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים, האחראית על בניית הרכבת הקלה בגוש דן, וכן כתב ועורך כלכלי בעיתון ישראל היום. לאחר מכן היה אילן מנהל שיווק של חברת ההייטק קומפדיה ומדריך טיולים בחו"ל בחברת השטיח המעופף.
כיום מורה להיסטוריה, אזרחות וחינוך פיננסי, ומחנך בחטיבת ביניים ברמת השרון.

אילן ליזרוביץ

צלם

נולד ב־1964 בבני ברק.
התחנך בישיבה תיכונית ומתגורר במושב שיתופי מולדת שבעמק חרוד.
עוסק בצילום תיעודי, מסחרי ואומנותי מאז 1991.

 
Gold logo.png