לגדול בקיבוץ

כל התקוות של מדינת ישראל, וכל כאבי העם היהודי שביקש למצוא בה בית, בערו בקיבוצים. בקצה השביל, היכן שנגמרו האוהלים, התנוסס מבנה אחד שביטא יותר מכל את חיי הקיבוץ: בית הילדים. בבית הילדים של קיבוץ גת היה גם פעוט יפה עיניים שענה לשם איתן ברמן.
איתן נולד בשנת 1940 במקום שנקרא "המנוף" באזור כפר סבא. הוריו היו יוצאי "השומר הצעיר", שהתארגנו במסגרת חברתית של קיבוץ וחיכו לקבל משבצת קרקע. כשאיתן היה בן שנתיים הם עברו לקיבוץ גת, שהורכב תחילה ממספר אוהלים ושני מבנים: בית הילדים וחדר האוכל. ילדי הקיבוץ מצאו לעצמם משחקים מקוריים באבק או בשלוליות הבוץ. הם נהגו לפגוש את הוריהם למשך 3-4 שעות אחר הצהריים ובערב לשוב אל בית הילדים. בבית הילדים לא הייתה אמא שתרגיע בלילות, ואיתן הקטן שפחד מיללות תנים נאלץ להיות גיבור ולהסתפק בשמיכה. כשהיה איתן בן שש, נולד אחיו דניאל.
כמה שנים לאחר מכן, כשנה לפני הקמת המדינה, הייתה מתיחות רבה בקרב הערבים המקומיים, ונאסר על אנשי הקיבוץ לצאת משטחו. הקיבוץ, שהתקיים בין היתר מייצוא סחורה חקלאית לתל אביב, התארגן בשיירות משוריינות שיצאו עם הסחורה. "אבי, אריה ברמן, היה נהג המשאית של הקיבוץ", מספר איתן. "באחת השיירות שניסו להגיע לגת המשאית נדלקה מהירי הערבי. כאשר הוא ניסה לעבור מהמשאית הבוערת למשוריין הוא נפגע ונהרג". איתן היה ילד קטן כאשר איבד את אביו, והוא לקח על עצמו את הטיפול והדאגה לאחיו בן השנה וחצי כשמילא עבורו את תפקיד אביו.
בהיותו מתבגר צעיר הוא נפצע ברגלו ממסמר, ועבר שיקום ארוך בבית החולים. רק לאחר מכן החל את לימודיו בנגבה, ונרתם כיתר הנערים למאמצים קיבוציים: בכל יום הם עבדו מספר שעות בקטיף או באיסוף תפוחי אדמה ובוטנים. בשנות שירותו הצבאי פגש איתן "חיילת חמודה העונה היום לשם סבתא אורה", כמו שהוא אומר בחיוך. לאחר השחרור מהצבא התגוררו יחד בקיבוץ גניגר אך במהרה חזרו אל המקום האהוב – קיבוץ גת, שם איתן ריכז את הפרדס ומילא תפקידים בועדות וכמזכיר הקיבוץ.
איתן השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור ובשירות מילואים פיקד על גדוד שיריון בדרגת סגן אלוף והיה אהוד על פיקודיו. בשנת 1968, במלחמת ההתשה על תעלת סואץ', נפגע הטנק של דני אחיו, והוא נהרג. שוב היה כאבה של משפחת ברמן שזור בכאבה של הארץ אותה אהבו. בשנת 1973 התחיל איתן לעבוד במפעל מיצים בפרדס חנה, שנקרא לימים גניר והועבר לגת. איתן עבד שם קרוב ל-40 שנה, בין היתר כמנהל המפעל ובמחלקת הייצוא, עד יציאתו לגמלאות. כיום מתגורר איתן בקיבוץ גת כשהוא מוקף במשפחתו האוהבת - שתי בנות ושבעה נכדים. הוא איש משפחה חם שמספר לנכדיו סיפורים מלאי קסם וארומה של פעם, על חיי קיבוץ ואהבה גדולה לארץ.