חיי ניצלו פעמיים

רודי אלבין נולד בכפר קטן בדלתה של הדנובה ברומניה, ובילה חלק מילדותו בטולצ׳ה, עיר המחוז שבדלתה. כשהיה בן 7, בעקבות צווי השלטון באותם ימים, הוא הוכרח לעבוד עבודות כפיה בבית יציקה מקומי לפלדה. בחורפים הידועים לשמצה של השנים 1940-1941, רודי נאלץ לצאת לעבודה בבוקר כאשר הטמפרטורות בחוץ הגיעו לממוצע של 30- מעלות צלזיוס.
רומניה שיתפה פעולה עם הרייך השלישי, ומשפחתו, כמו משפחות אחרות בטולצ׳ה, קיבלה הוראה לאכסן בביתם קצינים נאציים במהלך המלחמה. כך שבביתו התגוררו למשך כמה משנות המלחמה קצינים של וורמאכט.
באחד הימים חייל נאצי תפס את רודי ברחוב והעלה אותו באיומי אקדח למשאית כדי להסיעו אל היער שמחוץ לעיר מתוך כוונה להוציאו להורג, כיוון שזיהה אותו כילד יהודי. "הוא הרים אותי מהצוואר ושאל בגרמנית 'מה אתה עושה פה?', התחלתי לבכות מרוב פחד כשהוא מאיים עליי עם אקדח", נזכר רודי. אחד מהקצינים שהתגורר בבית הוריו עבר במקרה במקום וזיהה אותו. הוא התערב בנעשה ופקד על החייל להניח לרודי, וכך ניצלו חייו.
כאשר הנאצים עזבו, הם השאירו מטעני חבלה בתוך חפצי ערך שונים ברחובות העיר. רודי ואחיו, משה, מצאו ברחוב שעון כיס יפהפה ופתחו, מתוך סקרנות את מכסהו. השעון החל לפלוט סילון של עשן וצליל של דריכת מנגנון נשמע. רודי זיהה את הסכנה וצעק לאחיו לזרוק את השעון משום שהבין שהוא ממולכד. השעון נפל ממש לרגליו וכצפוי, התפוצץ, תוך שהוא פוצע את רודי ואחיו. חיילים רוסים, שכבר נכחו במקום הנאצים שנסוגו, הבהילו אותם לבית חולים צבאי ושם ניצלו חייו בשנית.
רודי נמשך אחר הקסם שבתעופה ולאחר המלחמה, כאשר בגר מעט, התגייס לחיל האוויר הרומני והפך לטייס, דבר שבו הוא מתגאה מאוד עד היום. הוא התחתן עם אאורליה, ויחד הביאו בן בשם רוברט. המשפחה עלתה לישראל ב-1970, ורודי נקלט כעובד בתעשיה האווירית. בנו, רוברט, סיים את לימודי הפילוסופיה וכיום הוא מרצה לפילוסופיה במכללת ספיר בנגב המערבי. לרודי שתי נכדות שאף הן לומדות באוניברסיטת בן גוריון. אשתו האהובה אאורליה, נפטרה לפני תשע שנים והוא מוקיר את זכרונותיהם יחד. "חיי ניצלו פעמיים בתקופת מלחמת העולם השניה", הוא מספר, "אבל התחלתי לחיות באמת רק כאשר הקמתי משפחה משל עצמי, והיום אני יודע להעריך את הביטחון שיש לנו כאן".