בית כנסת מניין צעירים, מאפשר לכל אחד לשמוע ולהשמיע, לתת ולקבל ולכן הוא 'מגדלור' לכולם

"יקנעם היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל. לאורך השנים העיר קלטה משפחות מכל גלי העלייה ולכן יש בה פסיפס תרבויות", כך אומר חנן כספי. הוא נולד בירושלים בשנת 1958 והתחנך בעצמו בקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם מאחר שאביו, צבי כספי, היה מראשוני הדיפלומטים במשרד החוץ. "הוריי חינכו אותנו מצד אחד לשמור על מסורת ישראל ולשמר את הערכים היהודיים שגדלנו עליהם, ומצד שני לא לפסול את האחרים ששונים באורח חייהם ממה שהתרגלנו בבית". גם שירותו הצבאי בנח"ל כקצין לוגיסטיקה חיזק את השקפתו על חשיבות "יחד שבטי ישראל".
את השקפת החיים הזו יישם בפעילותו למען הקהילה ביקנעם, אליה הגיע בשנת 1984 במקרה. "אני ואשתי, יעל, חיפשנו מקום לטעת שורשים, ובמהלך אחת מנסיעות העבודה שלי ראיתי יער ולידו שלט 'כאן תיבנה שכונת רמת יקנעם'. הנוף היה כמו יצירת אמנות והאנשים החמים שפגשתי הכריעו את ההחלטה שכאן יהיה ביתי". יחד גידלו כאן את ששת ילדיהם מהם זכו ל-14 נכדים ונכדות.
באותן שנים יקנעם עוד הייתה עיירה קטנה עם מפעל אחד וששת אלפים תושבים וחנן ראה איך הפכה לדבריו "ממעברה למעבדת חדשנות עם מגוון אזורי תעסוקה". הוא היה מראשוני עובדי ההייטק בעיר כשהחל לעבוד בחברת "אדקום תקשורת", שנודעה בתור החברה הראשונה הישראלית ביקנעם שהונפקה בנסד"ק. אולם, הדנ"א הדיפלומטי שלו היה חזק יותר מכל, וכך לאחר כמה שנים בתעשיית ההיי-טק עבר לעבוד ביחידת הפיתוח הכלכלי של הסוכנות היהודית. הוא העביר סיורים למבקרים, משלחות ותורמים תוך שהוא 'מדביק' אותם באהבתו לאזור ונופיו. "באביב המקום נראה כאילו שאלוקים לקח מכחול, טבל בצבעים שונים וצייר פה", הוא אומר בהתרגשות. אין זה פלא שאת דיוקנו אנו מצלמים על רקע 'תל יקנעם', בחיבור מעורר השראה בין טבע הבריאה ליצירת האדם בקמפוס ההייטק אשר קידם את יקנעם למקום בו היא היום.
חנן מוכר ביקנעם בעיקר בזכות היותו חלק ממקימי גוף 'בית כנסת מניין צעירים', קהילה שמאפשרת לכל יהודי לבוא לידי ביטוי, בלי קשר לסוג הדתיות או עדה שלו. "כשהקמנו זאת לפני 35 שנה זה היה מאוד יוצא דופן. התפללנו קצת בנוסח האשכנזי וקצת בנוסח הספרדי. עבורנו כל עוד היה מדובר בנוסח יהודי, היינו קוראים אותו, אף כי לעיתים הנוסח היה שונה גם בין עלייה לעלייה הציבור הזה מצליח לשמוע ולהשמיע, לתת ולקבל, זה גוף שהוא פתוח, מקשיב ומדבר ולכן הוא גם גוף משפיע ומשמעותי בעיר". שכונות נוספות ביקנעם אימצו את הקונצפט וכך "במקום שקהילות עולים יהיו מבוצרות מאחורי חומה, הן הפכו לחלק אינטגרלי מקהילת יקנעם. כשאתה רגיל לחיות במסגרות הומוגניות ואחידות, זה מצריך מאמץ להתרגל למשהו שונה. אף אחד לא היה מעלה על דעתו שמרוקאי, תימני, כורדי ורוסי יתפללו יחד באותו בית כנסת. את אותו רעיון יישמנו גם בבתי הספר היסודיים ולכך נרתמה הקהילה כולה", הוא מספר. "הייתי רוצה שנוער מכל הארץ יראה איך בני הנוער
ביקנעם מקבלים את האחר, ולאיזה הישגים הם מגיעים וכך מושכים את העיר קדימה. אני קורא לפעילות שלנו במניין צעירים ולמה שקורה ביקנעם "מגדלור לעם ישראל", והייתי רוצה שהאור הזה יופץ לנוער כדי שיוכלו לעשות את זה כל אחד במקומו הוא".