יצחק איצ׳לה פרקש | כפר ברוך
נולד במשק
כתיבה: אלינור בר
צילום: רון שושן
יצחק איצל׳ה פרקש נולד בשנת 1952 בכפר ברוך. הוריו, ישראל ואילנה, עלו ארצה מטרנסילבניה בשנת 1950. שניהם היו ניצולי שואה אשר חוו את השבר הגדול מכל ואיבדו את כל משפחתם במלחמה; ישראל היה חקלאי שניסה לשקם את חייו לאחר שאשתו וילדיו נספו. משפחתה של אילנה, מלבד אחיה, נספתה גם היא. אחרי המלחמה הם הכירו, נישאו ברומניה והביאו לעולם את בנם הבכור יהודה. כשעלו לארץ שהו במעברה בשער העלייה בחיפה, ומשם הועברו למושב כפר ברוך, שם נולד איצ׳לה.
״נולדתי במשק המשפחתי, ואני בן ממשיך של הוריי״, מספר איצ׳לה. אביו היה רפתן, ולימד את בניו לעבוד ברפת מגיל צעיר. בהמשך המשק התרחב לגידול תרנגולות הודו. ״אהבתי את העבודה במשק. רפת, וגידול של בעלי חיים – זה משהו אחר, זה אורח חיים. אחרי הצבא נכנסתי למשק, המשכתי את הרפת של ההורים, הקמתי ענף אווזים לפיתום והתחלתי לגדל גם תבלינים כמו פטרוזיליה, שמיר, כוסברה ונענע. אבא עסק בחקלאות עד יום מותו״. אחרי 70 שנות פעילות, בשנת 2022 סגר איצ׳לה את הרפת ובמקומה הקים חווה סולארית. כיום המשק נהנה בעיקר מגידולי תבלינים ופלחה.
בגיל 22 נישא לברכה, והשניים הקימו בכפר ברוך את משפחתם, המונה ארבעה ילדים, מתוכם שלושה שגרים במשק לצידם, ושבעה נכדים.
מאז שפרש לפנסיה, איצ׳לה מטייל בעולם, רואה נופים ופוגש תרבויות, ומשתדל ליהנות מהחיים. אבל הכי הוא אוהב להיות בכפר ברוך, לקום כל יום בחמש בבוקר, ולהתמסר לעבודת האדמה. הוא מסכם בתקוותו האישית: ״שיהיו יותר חקלאים צעירים ויותר בנים ממשיכים״.
״אהבתי את העבודה ברפת, זה אורח חיים״