מתנדב באהבה

מרדכי שער נולד בעדן בתימן בשנת 1940, עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1942 ומאז מתגורר בחדרה. הוריו עברו מסע עלייה מעדן, ודרך מצרים ותעלת סואץ הגיעו לתל אביב. משם הועברו הישר לשכונת נחליאל בחדרה. ״חיינו בצריפים, עם החמורים והגמלים, ישנו על הרצפה. אבא עבד בסלילת כבישים, ומאוחר יותר בפרדסים בקיבוצי הסביבה. הוא היה לוקח טורייה ואוכל בתיק ויוצא לעבודה ברגל״.

בשנת 1955 עברה המשפחה לשכונת נווה שלום בנווה חיים. ״היינו הולכים ברגל מנווה חיים עד בית הספר בנחליאל, דרך הפרדסים ופסי הרכבת, שלושה קילומטר. בדרך עצרנו לאכול תפוזים בפרדסים, והמשכנו ללימודים״.

מגיל 12 נרתם לפעילות בתנועות הנוער בחדרה, במועדון הנוער, והיה פעיל במפלגת העבודה. את אשתו אהובה הכיר כשתִקלט במועדון ההסתדרות בשכונת יצחק, והיא רקדה לצלילי השירים שהשמיע. ״גולו גולו אבן גלל״, הוא נזכר באחד השירים וצוחק. בשנת 1963 הם נישאו והשאר היסטוריה, יש להם ארבעה ילדים והם חובקים שבעה נכדים, שלושה נינים ועוד אחד בדרך.

במשך 45 שנה עבד מרדכי במפעלי הנייר, וכל אותו הזמן, בין משמרת למשמרת, התנדב בתחום החברתי בחדרה. משנת 1974 התנדב במשטרת חדרה, ועד היום מתנדב במועצה הדתית במתן שירות לתושב, ומסייע לנזקקים בראש השנה ופסח. מרדכי היה חבר הנהלה בבית הכנסת תפארת ישראל, שבו הוא מתפלל כל בוקר. הכול עשה באהבה גדולה לעיר, עם שמחת חיים וחיוך מדבק.