ג׳ני ברוך
האומנות של ג'ני
כתיבה: רפי קורן
צילום: רפי קורן
בילדותה עברה ג'ני ברוך בין שבעה בתים שונים, ולמדה בשבעה בתי ספר. הוריה עברו מבית שכור אחד לשני, עד שקנו את בית המשפחה בקייפטאון. אולי בשל כך, מאז שנת 1972 היא גרה באותו בית מרווח, בעל התקרות הגבוהות, אשר היא ובעלה שיפצו במו ידיהם בשכונת נווה חיים בחדרה.
בשנת 1969, בגיל 25 עלתה לישראל בעקבות האהבה לזרח, קצין מכונות אשר עבד על ספינת דיג גדולה והגיע ליעדים אקזוטיים בעולם. הם הכירו כשג'ני הייתה בת 19, במפגשים חברתיים שארגנה אשת חברה דרום אפריקאית במטרה להפגיש ישראלים עם בני ובנות הקהילה היהודית.
אחרי שעלו לארץ התגוררו ג'ני וזרח ברוך עם משפחתו בגבעת אולגה. בהמשך עברו לתל אביב, אך כעבור זמן לא רב חזרו לחדרה, לשכונת נווה חיים. חברה הראתה לה את הבית שעמד אז למכירה. בין בתי השכונה הבודדים, ששכנו בצילם של עצי אקליפטוס ענקיים, חיברו כבישים בודדים ודרכים לא סלולות. בעיניים מצועפות היא מדברת על השכונה של פעם. השכנים הכירו היטב זה את זה, ועזרו בכל הזדמנות. ילדים היו באים לשחק עם הכלבים, והתפלאו מכך שהיא מדברת איתם באנגלית. "אילו כלבים חכמים יש לך!" אמרו. שכן טוב עזר לתקן את התריס שנשבר, שכן אחר היה עובר ונותן ממתק לילד. היא נזכרת בשכנה שהייתה קוראת "ג'ני, תביאי חיתול, הילד שלך הגיע אליי". ימי התום האלה חלפו, וג'ני מתגעגעת אליהם. למרות שהשכונה גדלה ושינתה פניה, עד היום אחד מהשכנים מזהה אותה לעיתים במכולת או בבית הספר השכונתי, וניגש לחבק אותה.
לצד לידת שלושת ילדיה וגידולם באהבה, מצאה ג'ני הנאה והתרגשות מרובה בחדוות האומנות. ג'ני למדה והעשירה את עולמה היצירתי בתחומי אומנות רבים ומגוונים. לאורך השנים יצרה וקישטה את ביתה עם יצירותיה הרבות. היום הבית נראה כמו גלריה עשירה, מלאה ביצירות אומנות אותנטיות. במהלך השנים החלה להדריך בקורס קרמיקה, וכעבור זמן קצר החליטה לקנות תנור ועברה ליצור בבית. כשנולדו הנכדים החליטה להתמקד בציור. הציור הוא לנפש שלה, מקור השקט שלה. היא מדברת על היצירות כמו על ילדים אהובים. בדחילו ורחימו מראה לי את חדרי הבית שהוסבו למחסנים, ובהם שמורים עשרות ציורים ופסלים.
צילמתי את ג'ני עם ציורים שציירה, שניים מהם תלויים על הקיר, ואחד שהחזיקה בידיה. שפת הגוף שלה התרככה בין יצירותיה, ומבעד למבטה השובב, ברק עלה בעיניה. פתאום הבנתי שהציור המסוים הזה, שמחבר סירות דיג, בית ומשפחה שמביטה אל האופק, אולי אל ארץ רחוקה – הוא סיפור חייה.
״גדלתי בדרום אפריקה והתאהבתי בבן חדרה״