בזכות חושיו החדים הצליח לאתר מוקשים והציל את חייהם של רבים.

אדם כהן נולד בשנת 1943 בקיבוץ שער הגולן. בין מייסדי הקיבוץ היו הוריו, אהרון כהן ולאה (לבית משפחת קוסטלר, שעלו לישראל מצ'כלוסובקיה מתוך אידיאולוגיה ציונית, כזו שניחנה גם בו. הוא היה אחד מתוך ארבעה אחים וכבר בילדות ניחן באומץ לב ובחושי גששות ובילוש וסר אחרי הרפתקאות.
בימים ההם היו חדירות מחבלים רבות לשטחים החקלאיים של הקיבוצים בעמק הירדן, והעמק היה שופע מוקשים. המקום היחיד שהיה נקי מסכנה, היה קיבוץ שער הגולן. אדם היה נוסע באזור ובזכות חושיו החדים מצליח לאתר מוקשים. בכך הציל את חייהם של רבים. לימים זכה לתפקיד אחראי הביטחון של הישוב. כשנפגשנו, נסענו יחד עם בתו, סיגל, על אופניים קיבוצניקיות קלסיות למקלט משוחזר בקיבוץ, להביא את המוקשים אותם מצא ופירק לצורך התמונה. מעולם לא ראיתי מוקש לפני כן, אף כי גם אני תושב האזור מרמת הגולן.
בשנת 1964 התחתן עם רבקה, שהגיעה לקיבוץ בגיל 15 בחברת נוער ויחד הביאו 4 ילדים. כהן תמיד שמר על כושר ונחשב לאחד מהאבות המייסדים של ענף התעמלות המכשירים בעמק הירדן ובישראל. הוא היה מתעמל בעצמו שהגיע לנבחרת ישראל, ולאחר מכן מאמן של מתאמנים רבים, שחלקם הגיעו גם הם לנבחרת ישראל. אהבתו לאתלטיקה הובילה אותו לנסוע כצופה כדי לחוות את אירועי הספורט כקהל באולימפיאדה במינכן שם נרצחה חלק מהמשלחת הישראלית, אירוע שזיעזע את הקהילה העולמית כולה.
אדם ניחן בספורטיביות כדרך חיים. גם כשחלה בסרטן ואירוע מוחי, לא אמר נואש ושיקם את עצמו בהדרגה בזכות פעילותו. כיום הוא סבא ל-6 נכדים, חלקם גרים בסמיכות אליו בקיבוץ, ובכך מהווים דור חמישי במקום. בגיל 76 הוא מטייל באזור, רוכב על אופניים והכי אוהב לרקוד ריקודי עם. אם אתם שומעים על ריקודים בעמק, בוודאי תמצאו אותו שם.