"הייתי בכיתה י"א כשהחלה התעוררות לגיוס לפלמ"ח. התגייסתי ללא רשותם של הוריי"

כשפוגשים ברינה פלג חשים מיד ברוח הלחימה שלה. כילדה זכתה להיות בתקופה בה ייסדו את המדינה ולקחת חלק בקרבות ובאירועים מכוננים. אולם תחילת סיפורה בירושלים שם נולדה בתאריך 17.4.1931 . בילדותה גרה עם משפחתה ברחובות ולאחר מכן בכפר אז"ר. "הוריי עבדו בפרדסים ולאט לאט שיקמו את הבית. כשהייתי בת 9 נולדה לי אחות ותפקידי היה לשמור עליה עד שהוריי חזרו מהפרדס. בסביבות כיתה ה' כבר "אספו " אותנו לנוער העובד", היא מספרת.
"בקיץ כיתה ז' יצאנו למחנה העפלה בכרמל ושמעון פרס ז"ל היה מפקד המחנה. בתקופת ההעפלה ביתנו היה מלא מעפילים", היא מספרת. שנה לאחר מכן גויסה לגדנ"ע. "הוריי לא הרשו לי להצטרף. כמובן שיצאתי בלילות בלי רשותם".
בתיכון עברה רינה לגור אצל הדודים ולמדה בגימנסיה ביאליק. "הייתי בכיתה י"א כשהחלה התעוררות לגיוס לפלמ"ח. נסעתי למזכירות הנוע"ל בת"א וביקשתי להצטרף לגרעין שהפך לימים גרעין ארז. עברנו כגרעין לקבוצת כינרת שם עבדנו בחקלאות וחינוך כשנתיים. מכינרת עברנו לקיבוץ שמיר שם היה הגיוס הרשמי לפלמ"ח כולל טקס ההשבעה. אחרי ההשבעה העבירו אותנו לכפר סאלד. בחורף סבלנו מקור ואז אמא שלי, איתה הייתי בנתק מזה שנה כי התגייסתי ללא רשותה, שלחה לי זוג מגפיים".
מכפר סאלד עברה רינה עם כל גרעין ארז למושבה מגדל. "אני הוכתרתי כאחראית כביסה והייתי נוסעת לקיבוץ גינוסר לכבס. המ"כית של הבנים הייתה נתיבה בן יהודה שכונתה 'השד הצהוב'. החבר'ה יצאו לפעולה ברמות נפתלי. הערבים שחשו בושה שבחורה הובילה פעולה נגדם הכריזו על פרס על ראשה".
ממגדל עברה החבורה לצפת ופעלה כגדוד 3 בחטיבת יפתח, שכבשה את צפת. "אני הייתי קשרית. פעלתי ממבנה של משטרת כנען ושאר החטיבה התאכסנה במבנה אחר. בכיבוש צפת ראינו בתים יפיפיים שהיו שייכים לעשיריה הערבים של העיר. אחת הכיתות יצאה לכבוש את עין זיתון, הפעולה נכשלה ואחד מחברי הגרעין נפצע ומת. מצפת ירדנו לסראפנט שם הופגזנו ע"י מטוסים מצריים ואני התחבאתי בתוך חבית. סראפנט היה מקום התארגנות של כל הגרעינים ומשם יצאו בין היתר לכיבוש לוד רמלה. אחרי הכיבוש ירדנו כמה גרעינים לנגב ומשם עברנו לבית שאן שנכבשה כבר ע"י כוחותינו. מבית שאן "העמיסו " אותנו על משאיות לרמת יוחנן לעוד התארגנות שם שהינו כשנה. מרמת יוחנן הגענו לנאג' היום קיבוץ אור הנר, גרנו שם באוהלים ומכיוון שהיה מי שחשב שזה לא מספיק חלוצי עברנו לנקודה שלימים הפכה להיות קיבוץ ארז".
בקיבוץ ארז עבדה כקניינית ויצאה לשליחות בעליית הנוער בירושלים. "באחד הימים הגיע קיבוצניק מאשדות יעקב כשליח של הנוע"ל לגייס אקונומית למחנות הקיץ של התנועה בכפר החורש. לימים השליח, אורי, ואני נישאנו והקמנו את ביתנו באשדות יעקב", היא מספרת. אין ספק שזוהי רק טעימה מימים מסעירים בהם רינה לקחה חלק, תמיד עם תושייה ואומץ לב, שמלווים אותה עד היום.