בנימין הצטרף לפלמ"ח ולקבוצת הכשרה בקיבוץ נען ולאחר שנה, בשנת 1947, קיבלו את המשימה להקים את קיבוץ חקוק א'.

על רקע התמונה שהוא מביט לשמיים:
"האופטימיות היא מקור הכוח שלי"

בנימין פינק נולד בשנת 1928 בעיר המבורג שבגרמניה, לאבא בשם יצחק ארנסט ולאמא בשם רבקה רכה, והיה החמישי מבין ששת אחיו. בשנת 1933 עם התגברות האנטישמיות, התקבלה ההחלטה להגשים את החלום הציוני של המשפחה ולעלות לארץ-ישראל. המשפחה השתקעה בתל אביב ואת חסכונותיהם השקיעו בחקלאות - נטיעת פרדסי הדרים. המשפחה קיימה אורח חיים דתי ובהתאם לכך בנימין הלך לבית ספר יסודי דתי. כאשר הגיע לתיכון, הוא בחר ללכת לתיכון 'מקווה ישראל' - בית ספר חקלאי מקצועי. בתקופת סיום התיכון , הישוב היהודי בארץ התכונן להקמת ישובים חדשים ולשם כך התארגנו קבוצות (הכשרות) של צעירים וצעירות, אשר התאמנו על כל העבודות הדרושות לתפקידם החדש: תפיסת קרקעות בקצוות הארץ כדי להקים פה מדינה. בנימין הצטרף לפלמ"ח ולקבוצת הכשרה בקיבוץ נען ולאחר שנה, בשנת 1947, קיבלו את המשימה להקים את קיבוץ חקוק א'.
הגבעה אליה בנימין וקבוצתו הגיעו הייתה מרוחקת מאד מכל ישוב אחר או כביש כלשהו. כל שהיה שם הוא מצודה שנבנתה שנתיים קודם לכן וסביבה טרשים וקוצים. השנים הבאות היו שנים של מחסור בכל הארץ, אך המחסור הורגש ביתר שאת בחקוק, בגלל הריחוק ומזג האוויר הקשה. היה צריך להסתפק במועט בכל התחומים: במים, במזון, בלבוש ובתנאי המגורים. בנוסף בקיץ היה חם מאד, ולא היו מזגנים.... אך כל אלה לא שברו את רוחו של בנימין, ועל אף ניסיונות השכנוע של קרובי משפחה לחזור לתל-אביב, הוא נשאר נאמן לדרך שבה האמין ונשאר להתמודד עם כל הקשיים.
לימים הוא התחתן עם יפה אשר הגיעה לקיבוץ בגרעין של הנח"ל, ויחדיו גידלו 4 ילדים.
את יכולותיו הפיזיות הפגין בנימין בשלל עבודות כמו סיקול אבנים מאדמות שהיו מיועדות לחקלאות, וכמו עבודה באורווה עם הסוסים. לאחר מכן ריכז את ענף הלול במשך כ- 25 שנים, תוך הקפדה יתרה על העברת המורשת לדור הצעיר (ילדיו) , אם זה באיסוף ביצים ואם זה בביקורי לילה כדי לפתור תקלות. לאחר תקופה זו הוא נבחר לתפקיד ה'חצרן' ו'רכז הבניה', וכך הפנה את כל מרצו לתחזוקת חצר הקיבוץ, תיקונים ועזרה לכל דורש. כעבור כמה שנים התמקצע בנגרות, ומאז הוא עובד בנגריה ומממש את יכולותיו להמציא לתכנן וליצור. הפרויקט הנוכחי הוא בניית דגם מקורי של כורסת- טלוויזיה פרי המצאתו ופרי ביצועו.
בנימין מקפיד ללכת 5 פעמים בשבוע בשביל סובב חקוק באורך 4 ק"מ, ומהווה מקור השראה וקנאה לכל הדור הצעיר. "האופטימיות היא מקור הכוח שלי", הוא טוען. הוא ממשיך לדאוג לצרכי הקיבוץ , לטפח את חצר הקיבוץ, ולתרום את תרומתו לקהילה.