כששאלתי למה הוא גנב את האקדח של יגאל אלון מהסליק, הוא ענה: 'רציתי שלאישתי גם יהיה משהו אם צריך', אתה מבין באיזו תקופה חיינו אז?"

ישראל שורר נולד בשנת 1923 לזוג הורים שעלו לארץ ישראל מרוסיה, במסגרת העלייה השלישית. תחילה גדל בשכונת ברוכוב, אז תל אביב והיום גבעתיים, שהוקמה על ידי אנשי העלייה. בילדותו, הצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד במקביל ללימודיו בבית ספר העממי. כשהגיע לכיתה י"א, הוא וחבריו לתנועה החליטו להתגייס לפלמ"ח. "תחילה היינו בכנרת, ואחרי שנה כשהקבוצה התפזרה, החלטתי ללכת לגינוסר", הוא מספר ומוסיף שחבלי הלידה בהקמת הקיבוץ היו רבים באותם ימים. "האדמה הייתה קשה לגידולים חקלאיים ולהקמת מבני קבע. בנוסף לכך, היו סכסוכים בין תושבי הכפר הערבי לבינינו", הוא מציין.
במקביל לעבודתו בקיבוץ שימש ישראל כנוטר והיה אחראי על הסלקת הנשקים, מה שמכונה 'סליקר'. לישראל יש סיפורים רבים על אותה התקופה אבל סיפור אחד זכור לו במיוחד על שכנו לקיבוץ, יגאל אלון, שלימים יתמנה למפקד הפלמ"ח: "יום אחד הוא בא ומביא לי אקדח קטן ומבקש ממני שאכניס אותו לסליק. הסכמתי, והכנסתי את האקדח לסליק שבמרכז הקיבוץ. אחרי מספר שבועות הוא ביקש ממני את האקדח וכשנכנסתי לסליק להביא אותו, הוא לא היה. חטפתי שבץ קטן, אבל מהר מאוד היה לי חשוד – חבר קיבוץ אחר. הלכתי לביתו ודרשתי ממנו את האקדח הוא מיד הביא לי אותו. כששאלתי למה הוא גנב את האקדח של יגאל אלון מהסליק, הוא ענה: 'רציתי שלאישתי גם יהיה משהו אם צריך', אתה מבין באיזו תקופה חיינו אז?", הוא אומר בחיוך. ברגע שמדינת ישראל קמה, כבר לא היה צורך להסתיר נשקים ותפקידו של ישראל נגמר. אבל, הוא רצה להמשיך ולתרום והלך לעשות קורס נהיגה על משאית בקיריה בתל אביב והמשיך להתנדב בצה"ל.
ישראל מבלה את זמנו בלימוד וב'מכללת הגימלאים' ולאחרונה גם במועדון 'מופת' אשר הוקם בגינוסר מטעם משרד העבודה. בדרכו הוא מהווה את סיפורה של ארץ אשר חוותה הקמה בכאב, אובדן, קרבות ומלחמות, אך גם שגשוג חקלאי, התיישבות על שפת כנרת, הרחבת המשפחה ונטיעת שורשים. אשתו נפטרה בשנת 2001 והוא כיום החבר המבוגר ביותר בקיבוץ גינוסר, בו חי כבר למעלה מ-80 שנה. "גינוסר בשבילי זה בית", סיכם.