בת הבקעה

שמרית ספורן היא בת הבקעה מאז ומתמיד. היא גדלה במושב משואה, שם נטע אביה תמרים יחד עם שותף, עוד לפני שזה היה מקובל. "אמרו להם שהם משוגעים, ובסוף הלכו בעקבותיהם" היא מספרת בחיוך. בנעוריה, ישבה שמרית בכיתה ליד בן מושב גיתית הסמוך. אחרי הצבא הפכו השניים מחברים לשולחן לזוג, והיום הם הורים לחמישה ילדים.
אחרי החתונה עברו השניים להתגורר בגיתית. בימים ההם המושב התמודד עם גל עזיבה גדול של משפחות, והחל בקליטה חדשה. אנשי המושב החליטו להפוך אותו למעורב – חילונים ודתיים יחדיו. שמרית ומשפחתה היו חלק מהמשפחות הראשונות שנקלטו בגל הקליטה ההטרוגני ההוא. הבחירה לגוון את אוכלוסיית המושב הותירה את חותמה: "יש פה שיתוף, יש קהילה" מתארת שמרית. הקהילתיות אכן ניכרת בגיתית, החל מהתגייסות לסייע לנשים שבעליהן במילואים, וכלה בהכנת ארוחות ליולדות ועזרה בפתרון בעיות טכניות ולוגיסטיות. את הדינמיקה של היישוב המעורב שמרית מתארת כחיבור ערכי: "יש מחלוקות, אבל זה לא מה שגורם לפיצוץ בקהילה". כחברת ועדת הקליטה של המושב, היא מסבירה שקיים ניסיון לשמור על איזון מתמיד, כזה שבו אף צד לא גובר על השני, אלא יש התגמשות הדדית היכן שאפשר.
מי שהמקום זר לו, עלול לחשוב שכשהלכידות חזקה מבפנים, נותר רק לחשוש מאיומים מבחוץ. בפועל, לא כך הדבר. שמרית מתארת כיצד חוותה אירועים של יידוי בקבוקי תבערה, אבנים וצמיגים בוערים, אבל "זה הבית שלי ואף אחד לא יגרום לי לפחד" היא פוסקת בנחרצות.
עוד שמרית מספרת כי "רוח המקום היא רוח של נתינה", רוח שדבקה גם בה. לשמרית מספרה שהפכה למקום שמפגיש אנשים ומקרב לבבות. במסגרת עיסוקה כספרית, מצאה שמרית דרך לתרום: "לפני מספר שנים נכנסתי לתחום תרומות השיער דרך עמותת זיכרון מנחם", היא מסבירה. בנות האזור מגיעות אליה כדי לתרום את שיערן לפאות עבור חולות סרטן. "אני תורמת את התספורת והזמן שלי, 'מתלבשת' על המצווה" היא מתארת. בפועל, שמרית לא רק מחכה שיגיעו אליה, אלא גם נוסעת לימי התרמות שיער – באזור המרכז, בבסיס צה"לי ואפילו בחגיגת בת מצווה במהלכה החוגגת תרמה את שיערה.
נוסף לתרומות השיער, מצאה שמרית דרך נוספת לנתב את עיסוקיה לטובת הסביבה. שמרית ובעלה הקימו יחדיו מסלול מוטוקרוס במטרה להפוך אותו לכלי טיפולי. את כוחו הטיפולי הם מכירים מקרוב. בנם, ילד מיוחד, אלוף הארץ במוטוקרוס, ונתרם רבות מהספורט הלא-שגרתי. גם יתר בני המשפחה הצטרפו לעולם הרכיבה. "יש לנו את אחד ממסלולי המוטוקרוס היפים בארץ" היא מתארת. "זה מביא עניין ואנשים מכירים ככה את הבקעה". שמרית שואפת להכניס את תחום הרכיבה הטיפולית לילדים. "אני יודעת כמה זה תורם" היא חותמת.