אהבה ממבט ראשון

בני צדוק נולד בהרצליה בשנת 1961, וגדל שם עד גיל 18 בין חבריו ומשפחתו. כשהגיע זמן הגיוס, בחר בנח"ל – ולא במקרה. מסלול הנח"ל של אותם ימים נשא אופי התיישבותי של ממש, וכלל ביקורים חוזרים ביישוב היעד עוד לפני הגיוס הרשמי. "הגענו לישוב לא פעם במהלך המסלול כדי להרגיש ולהכיר את המקום – והתאהבתי". הישוב שנפל בגורלו היה גלגל שבבקעת הירדן, ומאותו רגע לא הסס. בשנת 1980, בגיל תשע-עשרה, הניח את הרצליה מאחוריו והניח את יסודות חייו בבקעה. ההחלטה לא הייתה פשוטה, כל חבריו נשארו בעיר, אך בני ידע שמצא את מקומו. "הוכחתי להם שאפשר לחיות יותר ברוגע ולבנות מקום חדש. אני קלטתי את זה בגיל צעיר".
את דרכו בגלגל פתח בני עם הידיים באדמה. שנים עמד בראש כרם הענבים של הישוב, ומשם המשיך לנהל את מפעל המספריים המקומי, שני תפקידים שעיצבו את תפיסתו כי עשייה אמיתית נבנית שכבה על שכבה. "התחלתי כחקלאי, הייתי מנהל הכרם בישוב – וככה התחלתי את ההתיישבות שלי בגלגל". אך בני לא הסתפק בייצור. בשנת 1991 הקים את בית הדפוס של גלגל, שהפך לשירות חיוני לכל יישובי הבקעה ופועל עד היום. במקביל, נטל על עצמו תפקידי ציבור: גזבר הישוב בשנים 1988 עד 1991 ובשנת 1991 נתבקש בני מטעם גלגל למלא תפקיד כחבר מליאת המועצה ולמעשה בתפקיד עד היום. בנוסף שימש כמזכיר גלגל בשנים 2000 עד 2004, וכסגן ראש המועצה בפועל בשנים בשנים 1997 עד 2000 וממלא מקום של דויד אלחייני.

בשנות ה-90', כשכיהן כסגן ראש המועצה בפועל לצד דוד לוי, פעל להביא לבקעה שירותים בסיסיים שנעדרו ממנה – כספומט, חנות וידיאו, והיה שותף בתהליך חיבור ללוויין של חברת YES שהגיע רק בשנת 2000. "לא היה פה כספומט ולא בנק, והחלטתי לפעול", הוא נזכר. בני פעל והקים 3 עמותות המתנהלות עד היום, מס״ק (בזמנו מרכז לעסקים קטנים), עמותת הכדורגל הפועל בקעת הירדן והקרן לפיתוח בקעת הירדן. מעל עשרים שנה עומד בני בראש הנהלת המתנ"ס, ורואה בהרחבת מעגל הילדים והנוער שם את אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של הבקעה. "אני תמיד הייתי בשירות הציבורי, אני אוהב את הבקעה, אז אני נותן את כולי למה שאני יכול. במרחב הגדול וגם בבית".

בגלגל בנה בני לא רק קריירה, אלא גם בית במלוא מובן המילה. נישא לגליה, גם היא יוצאת גרעין נח"ל שהפכה לקוסמטיקאית של הבקעה, ויחד גידלו שלוש בנות ובן. המשפחה שבנו היא בעיניו ההוכחה החיה לכך שאפשר לשגשג בבקעת הירדן: הבת הבכורה מושרשת בגלגל עם שלושה נכדים, והבת השנייה בחרה לאחרונה לחזור הביתה עם נכדה. "יש לי שתי בנות ממשיכות פה", הוא מספר ברוך, דבר שעבורו הוא ההצלחה הגדולה מכל, בת נוספת התחתנה לא מזמן וחיה עם בחיר ליבה בנתניה, הבן מעביר את זמנו מסבב לעוד סבב בעזה ובלבנון וחי כרגע בתל אביב. המסר שהוא מבקש להעביר לדור הצעיר נובע ישירות מחייו שלו: "הדור הצעיר צריך להחליט שהוא לוקח אחריות בכל התחומים ושבקעת הירדן זה הבית שלו. לבנות בית ולצמוח. רק ככה אפשר לעשות דברים ולא להפסיק ליזום וליצור. חקלאות, עבודה, הקמת משפחה, לבנות בית, כדי להשאיר חותם ואת הרושם שזה המקום שלנו".