רותי כהן שושני
רמת ישי, הבית שלי
כתיבה: אמיר רוזנבאום
צילום: אמיר רוזנבאום
רותי נולדה בשנת 1944 בקיבוץ כפר החורש. כשהייתה בת 4 עברה יחד עם משפחתה לרמת ישי. "היו רק כמה בתים בודדים, ולא היה לי עם מי לשחק ", היא נזכרת.
שנות ה-50' היו שנות העלייה הגדולה, ומכל קצווי תבל הגיעו עולים לארץ ישראל. "לרמת ישי הגיעו משפחות מתימן, סין, הונגריה, רומניה, פלוניה וטורקיה", היא משחזרת.
אימה של רותי, יהודית שושני, שלימים תיבחר פעמיים לראשות מועצת רמת ישי, הייתה באותה התקופה האחות הראשית של הישוב. "הבית שלנו היה זמין 24 שעות ביממה לכל תושבי הישוב. אנשים הגיעו אלינו גם באמצע הלילה", מספרת רותי.
במהלך אותם השנים התרחשה בישראל פרשת ילדי תימן, שבה נעלמו פעוטות של עולים חדשים. "נשים רבות פחדו אז ללדת בבתי החולים ואימי נאלצה ליילד אותן בביתן", מספרת רותי ומציינת שאימה ביצעה למעלה ממאה לידות. "יש בישוב מספר נשים שקרויות על שמי ועל שם אימי יהודית", היא מוסיפה.
כשהגיע זמנה ללכת לבית הספר, רותי זוכרת היטב איך לקחו בולי עץ וניסרו מהם כיסאות וספסלים לטובת התלמידים החדשים. "למדנו בחצר בימים חמים, ובתוך אוהל הודי גדול שכולם הסתופפו בו בימים גשומים", היא מספרת ומוסיפה שבהתחלה חוץ ממנה אף אחד לא ידע עברית. "הייתי עוזרת למורה ללמד עברית את הילדים הצעירים שהצטרפו לבית הספר", היא מציינת.
אחרי שירות צבאי בחיל האוויר למדה רותי גננות ובמקביל הכירה את דני כהן, קצין הנדסה, שהיה חבר של אחיה. "התאהבתי בו על המקום", היא מספרת. הם נישאו והביאו לעולם בן ובת. "החתונה התקיימה בבית הוריי וכל הקהילה השתתפה בשמחה", היא נזכרת. במקביל לשירותו הצבאי, היה דני רכז 'הפועל' ברמת ישי. "דני השתלב במהרה בחיי הישוב. הוא התנדב רבות בקהילה ואף אסף כסף על מנת לבנות מגרש כדור-יד לרווחת התושבים", מספרת רותי.
בגיל 25 דני נהרג מהפגזה סורית ברמת הגולן במסגרת מלחמת ההתשה. בתזמון מצמרר, יום לאחר שנהרג הטרקטורים החלו לעבוד על הקרקע של המגרש. "כל הישוב היה באבל", היא נזכרת.
לימים רותי תתחתן בשנית ותעבוד באולפן במגדל העמק בלימוד עברית עולים חדשים, עד שתצא לפנסיה.
"למדנו בחצר בימים חמים, ובתוך אוהל גדול בימים גשומים"