לצנוח, לייצר יין ולאהוב

כל מה שיעקב מורד עושה, הוא עושה מעומק לבו הרחב, וזה כנראה סוד הצלחתו. בגדנ"ע, בצנחנים, בלימודים, בעבודה ובעיקר בייצור אלכוהול. סיפורו מתחיל בפלוג'ה שבעירק שם נולד בשנת 1944 למשפחת צורפים אמידה. אביו כתחביב גם ייצר שיכר ויין להנאתו מעצי פרי וגפנים שגידל בחצר ביתם. בשנת 1950, לאחר רדיפות ופרעות קשות שבמהלכן נרצחו סביו ודודו, המשפחה מחליטה לעלות לארץ במסגרת עליית 'עזרא ונחמיה'. הוא מגיע עם הוריו, סבתו וששת אחיו למחנה בקפריסין ומשם לישראל. במשך שנתיים נודדת המשפחה בין מעברות ומחנות עולים בטירת כרמל, פרדס חנה ויקנעם. "בכוונה העבירו אותנו ממחנה למחנה בלילות, כי אז אתה לא רואה לאיזה גיהינום אתה מגיע", הוא אומר וצוחק. יעקב צוחק כמעט על כל דבר, והכול אצלו מתובל בהומור וסרקזם מתקתק. בשנת 1952 מתיישבת המשפחה במגורי קבע ביקנעם ואביו מיד נוטע גפנים בחצר ומתחיל לעשות יין. יעקב מספר בעיניים נוצצות על הריחות המתוקים של התסיסה ושל היינות בחדר של אבא שלו. וככה בגיל 12, יעקב מייצר את היין הראשון שלו.
בגיל 14 יעקב עוזב את בית הספר ומתחיל בעבודות בנייה וניקוי רפתות, כדי לסייע בכלכלת המשפחה. במקביל נעתר להצעה לצאת לקורס מ"כים של הגדנ"ע, מקים ביקנעם מועדון גדנ"ע ותוך שבוע מגייס 42 נערים למועדון. בגיל 18 הוא מתגייס לצבא לגדוד 890 צנחנים, ומשאיר חותם כצנחן הראשון מיקנעם. לאחר השחרור מצה"ל, יעקב משלים בגרויות ולומד טכנולוגיה ושרטוט טכני בטכניון, תוך כדי עבודה במפעל סולתם. בתום לימודיו הופך להיות מנהל ייצור אך האהבה והתשוקה להכנת יין, ליוו אותו תמיד. "הייתי חוזר מהמפעל ומסתגר בחדר מיוחד בבית, ושם רוקח שיכר וליקרים", נזכר.
בשנת 1988 בעקבות משבר בסולתם, יעקב עוזב את המפעל ומתחיל למכור את התוצרת שלו בירידים בכל הארץ. הוא חוזר הביתה עם ארגזים ריקים. יחד עם אשתו, אתי, הם מגשימים את החלום ובשנת 1999 פותחים את "יקב מורד", שמייצר שיכר וליקרים מפירות וגם מירקות ללא תוספים בכלל. שיכר הפסיפלורה, ליקר קפה ליקר שוקולד, וליקר אמרטו הם רק חלק מפיתוחיהם. למעשה אין דבר שיעקב לא יכול להפוך לשיכר או לליקר. מידי פעם אני קולט שיעקב מתבונן בהתעניינות במצלמה שלי ונדמה לי שמה שמעסיק אותו באותו הרגע זה איך לעשות ממנה ליקר. אחר כך הוא מסביר לי שהוא בעצמו היה חובב צילום ומצלמות תמיד עניינו אותו.
השמועה עושה לה כנפיים ושפים מכל הארץ כמו ניר צוק, חיים כהן וגיל חובב מגיעים ליקב, טועמים, מכירים ומתאהבים - בשיכר ובזוג מורד. במהרה מגיע סיקור תקשורתי והוקרה במדליות בתחרויות בעולם. אחת ההצלחות הגדולות שלו היה ליקר מפטרוזיליה וליקר מגת. "ידעת שבפטרוזיליה יש 12 אחוז סוכר?", הוא מסביר באותה התלהבות, כמו זו של אותו ילד בן 12 שלמד מאבא שלו איך לעשות יין.
היום, הוא בעצמו אבא לחמישה וסבא לארבעה. הוא ואתי מכרו את היקב. כיום הם מנהלים יקב בוטיק משפחתי בשם "טעם הארץ" שמייצר כמויות קטנות וסופר איכותיות ומעבירים הרצאות וסדנאות שמשלבות את סודות הכנת הליקרים והשיכר עם סיפורי יהדות עירק. יעקב גם כתב שלושה ספרים בנושא (והרביעי בדרך). אני יוצא מחדר העבודה שלו קצת 'שיכור' מהריחות נעימים ומתוקים של תערובות של פירות ואלכוהול אותן הוא רוקח לליקרים ושיכרים, וחושב שבטח ככה היה גם הריח בחדר של אבא שלו.