"רסיסי הפצצות עדיין נשארו לי בגב"

ניקולאי גורביץ נולד ב־1925 בכפר שליד העיר פולטבה, אוקראינה. "בשנת 1941 זומנתי ללשכת הגיוס" נזכר. "אפילו לא מלאו לי 16 שנה באותו זמן. ההוראות היו פשוטות: 'לארוז תיק עם בגדים', זה הכל", מספר. "במלחמה היינו צועדים לפעמים 70 ק"מ ביום. בדרכים, אנשים היו משיגים אוכל מן המקומיים. הגענו עד העיר לוגנסק, ומשם הגענו למכללה הצבאית בעיר אוּפָה, ברוסיה". שם, ניקולאי עבר הכשרה בבית הספר לארטירליה. התפקיד שאליו יועד היה מכונאי ונהג של תותח ארטילריה ממונע.
"כשסיימנו את ההכשרה, נשלחנו להילחם בפולין" מספר ניקולאי. במהלך הקרבות הוא נפצע מרסיסי פגז, שעד היום נותרו בגופו - בגב ובבטן.
אחרי ההחלמה והניצחון - המשיך לשרת בצבא האדום לאורך 5 שנים נוספות. "באותה תקופה היה מחסור עצום בחיילים" נזכר. "חזרתי הביתה רק בשנת 1950, כ-9 שנים אחרי שעזבתי".
ניקולאי עלה לישראל בשנת 1990 עם אשתו ו־2 ילדיהם, מהם זכו ל־4 נכדים ו־11 נינים.