"היום כשאני בת 101 ונשארתי בחיים אני ממש מאושרת".

סיפור חיה של נחמה אורמן, בת ה-101 מגולל כמעט למעשה את כל ההיסטוריה של המאה ה-20. היא נולדה בשם נחמה, אך לאורך השנים קיבלה כינויים שונים, כמו נכה, נינה וצילה. לא רק את שמות הרבים היא נושאת עימה, אלא גם זיכרונות ממאורעות קשים שעברה במקומות בהן הייתה.
נחמה נולדה בסיביר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה בשנת 1919. את ילדותה "בילתה" בגטו בפינסק (אז פולין והיום בלארוס), לשם ברחה סבתה עם 11 ילדיה, מאימת השלטון של סטאלין, שהחרים והלאים לכולם את הרכוש, כולל את בית החרושת של הסבתא של נחמה, שהייתה אז בת 90. "הגרמנים הגיעו ואנחנו לא יכולנו לחצות את הנהר בחזרה, אז נשארנו בגטו. את סבתא שלי הרגו ואחותי ברחה, וכך נשאתי לבד. לא הייתה לי ברירה אז ניסיתי גם אני לברוח ליער עם עוד כמה יהודים, אבל הפרטיזנים לא רצו לקבל לשורותיהם יהודים. למעשה לא רצו לקבל אותנו אז בשום מקום. היום כולם מנסים להיות חכמים וטובים ואומרים שהם עשו הכול למען היהודים, אבל זה ממש לא נכון", אומרת נחמה בקול צלול.
אביה של נחמה, שהיה רופא, רק חזר מהחזית היפנית במלחמת העולם הראשונה, ושוב נלקח לצבא האדום במלחמת העולם השנייה ושם נפצע. לאחר המלחמה ברחה נחמה למחנה העקורים בבוואריה שבגרמניה. "קודם חזרתי לכפר שלי לראות אם מישהו נשאר חי, אבל מצאתי שם רק תמונות. חשבתי שאולי במחנה אמצא מישהו חי, אבל לא מצאתי אף אחד. יחד עם כמה פולנים מהמחנה חזרתי לפולין שם הייתי חודש ימים, וכשראו שאני יודעת רוסית העבירו אותי לגבול כדי לעזור להעביר אנשים לצ'כוסלובקיה. מאוד עזרתי להם שם, ובעקבות זאת נתנו לי אחרי 3 חודשים לעלות לישראל, אבל זה היה בצורה בלתי חוקית, כדי שלא תהיה להם אחריות אם יקרה לנו משהו. בדיוק התחתנתי אז עם בעלי ואהבת חיי, דב אורמן, ונולדה לנו הבת הבכורה, שהייתה אז ממש פיצ'קלה. עלינו על אוניה איטלקית וניסינו כמה פעמים להיכנס לארץ אבל לא הצלחנו. פעם אחת חזרנו לאוסטריה, אחר כך לגרמניה ובסוף בשנת 1948 עוד לפני קום המדינה, הצלחנו לעלות", מספרת נחמה.
בישראל עבדה נחמה בכל עבודה אפשרית, ולרוב הייתה זו עבודת כפיים קשה. בארץ נולדה לה ולדב בת נוספת, והם זכו לנכדים ואף נין אחד שחי בארה"ב. היום מדירתה הצנועה בבת ים מביטה נחמה על כל מה שעברה בחיי בסיפוק: "אני שלמה עם הגורל שלי. עברתי כל גיהינום אפשרי בעולם: סטאלין, היטלר, גטו בפולין, מחנה עקורים בגרמניה, עלייה לא חוקית לארץ וגם פה לא היו חסרו תלאות. היום כשאני בת 101 ונשארתי בחיים אני ממש מאושרת".