יצחק ורד
לנהוג מעל ומעבר

כתיבה: אפרת צרפתי
צילום: אורי לובן
יצחק ורד היה בן 6 כשמלחמת העצמאות פרצה. הוא בן זקונים במשפחה בת 12 ילדים, גר בעיר העתיקה ובילדותו בילה במשחקי ילדות בסמטאות, יחד עם החמולה המשפחתית הגדולה ועם שכניו בני גילו. "בתקופה זו אחד סייע לשני, כל אירוע שמחה ואבל, הנשים היו מבשלות זו לזו וכולם היו תומכים אחד בשני עם הסתפקות במועט", הוא נזכר.
בגלל זריזותו ויכולתו לבצע משימות היטב, הוא התבקש בגיל 6 להעביר ציוד לעמדות החיילים. באחד המקרים היה צריך להעביר שני תפוזים וסנדוויץ' לחייל שעומד ברחוב האר"י. רק לאחר שנים רבות הוא גילה שהתפוזים והסנדוויץ' התמימים היו רימוני יד וכדורים ששימשו בקרב לשמירתה של צפת.
כבר בגיל 12 הבין שתפקידו לסייע למשפחתו להתקיים. הוא עבד בכל עבודה שניתנה לו: סבלות, מכירה, בניה. לבסוף חזר לצפת והתגייס כנהג אגד למשך 30 שנה. בשביל יצחק להיות נהג זה להיות בשליחות: להכיר את הנוסעים הקבועים, להביא כל נוסע למקום המיועד שהוא זקוק לו, וביום שוק לעצור את האוטובוס ולסייע לנוסעים להעלות את סליהם; ללוות חתונות ולוויות ולתת סיוע לחתנים ולאבלים. וכשצריך, להלוות כסף מכיסו לנוסעים ששכחו את ארנקם. היה גם ידוע שיש רק שני נהגים שייקחו את הטיול השנתי והמסכם של כיתות י"ב לאילת לשלושה ימים. אחד מהם הוא יצחק, כשבבוקר הטיול, דאג לכל הילדים ללחמניות ושוקו, "כדי שיתחילו את יומם בטוב ובנעימות", מספר.
ביום הזיכרון יצחק מוביל ברגישות ובאהבה את ההורים השכולים מצפת, ומחוץ לה. כבר 52 שנה הוא מקבל את ההורים ודואג להם מכל לבו. זה יום שהופך להיות קודש לרווחתם של ההורים השכולים.
את ספר התורה בן 530 השנה, יצחק מוביל מבית עבו אל קבר רשב"י, בל"ג בעומר, ובלעדיו התהלוכה לא יוצאת. עם מקל מיוחד שקיבל מאביו, יצחק רוקד ושר שירי תורה, ומשמח את הקהל תוך כדי שהוא מזכיר "אלי כהן הגיבור - לא נשכח את המבצעים". כל חייו חי בצניעות ובאהבת אדם, ולדור הצעיר הוא מוסר "אל תעשו חשבון. תעזרו לכל מי שאתה שאתם יכולים, אם תעזרו ייסעו לכם מן השמים".

" מעל 50 שנים שביום הזיכרון יצחק מוביל ברגישות ובאהבה את ההורים השכולים מצפת, ומחוץ לה"