יוסף (סוסו) אדרעי
המורד הנצחי עם הטומיגן
כתיבה: רוני פלד
צילום: רוני פלד
יוסף אדרעי הוא בן 96 עם נפש של בן 20. עיניו של יוסף, או סוסו כפי שמכנים אותו מכריו, בורקות כאשר הוא מספר לי בלהט את קורות חייו. הוא נולד וגדל בצפת להוריו - משה ולאה. לסוסו ארבעה אחים ואחיות. רפאל (רפי) ז"ל הגדול שהשתתף במסגרת הפלמ"ח בשחרור צפת במלחמת הקוממיות ונפל בקרבות לשחרור הנגב, פנינה שמתגוררת עד היום בחיפה, רבקה ז"ל ואחינועם ז"ל, האח הצעיר. מתוך ילדיהם של סוסו ורחל – עופרה, שוקי וגיל, שניים מתגוררים בצפת.
סוסו הוא חלק מדור שהולך ונעלם של אנשים שהמאבק על הקמת המדינה ועצמאותה, הגדירו אותם כל חייהם. איש מחתרת שכינויו היה "עזרא" ושהפעילות שלהם בכל משימה שאליה נדרשו, העמידה אותם בסכנת מוות. הוא מספר שהמחלוקת האידאולוגית במשפחתו הייתה בין תומכי ההגנה – רפי, פנינה ורבקה, לבין תומכי האצ"ל - סוסו ואחינועם. עד היום מתייסר סוסו, שלא דיבר עם אחיו לפני שיצא לקרב האחרון ממנו לא שב.
בין שבט האחים והאחיות, לאב היה מקום של כבוד והערכה. לחלוחית מופיעה בעיניו של האיש הקשוח שלפני, שראה וחווה כמעט הכול כשהוא מתחיל לספר אודותיו. "אבא היה איש משכמו ומעלה. אינטליגנט, חזק ומקובל. היה בן בית אצל שרי הממשלה. הוא אף פעם לא אמר לנו בבגרותנו מה לעשות. תמיד אמר – הם יעשו מה שהם חושבים לנכון". כמובן שכמיטב המסורת של הצפתים, חלק מהשיחה הייתה מתובלת בערבית צפתית.
תוך כדי שיחה אנחנו מסיירים ב"ממלכה" של סוסו ורחל. כל אבן וכל מרצפת הונחו בידיו, וכל צמח בגינת העציצים המטופחת נשתל על ידו. תוך כדי השיחה מתבהר שעומד מולי איש טוטאלי. "איתי לא מתעסקים" חזר ואמר לי במהלך השיחה, "אם אמרתי והבטחתי, אז גם אקיים". סוסו לא התחתן בקלות. הוא הגדיר את עצמו כ"פושע", אף כי אנחנו יודעים שבמושגים של אז ההגדרה הזו תאמה לנוער שלמד עד כתה ח' ואחר כך יצא לעבוד. סוסו עזב את צפת לתקופה קצרה לחיפה שם עבד במפעל עד להתחלת המצור על צפת ואז חזר לעיר הולדתו. היו לו חיים סוערים, בנות, אופנוע מסוג מצ'לס, והתמכרות לאקשן. "בלתי חתין" אמרו עליו לפי הגדרת התקופה אבל כל זה היה נכון עד שהכיר את רחל, רעייתו עד היום. אז החליט שאין יותר הרפתקאות ופראות וכך היה. הרי אמרנו כבר – אם סוסו החליט משהו אז הוא גם יקיים.
סוסו היה מעורב בחיי העיר צפת כמעט כל חייו, וזאת מבלי שיהיה בתפקיד רשמי. הוא נמצא בישיבות מועצה, נענה לחברו ראש העיר דאז, שמואל פרל והמשיך גם בימיו של בנו, זאב פרל. במקצועו הוא מגדיר עצמו יערן עובד קק"ל. הגינה שהוא מטפח באהבה רבה מעידה על מקצועיות רבה. הקיר באחד מחדרי השינה מלא בתעודות הוקרה החל מתעודת לוחם תש"ח וכלה בתעודת יקיר צפת. מכל התעודות הקיימות, תעודת 'יקיר צפת' היא זו שקרובה לליבו, ממש כמו העיר בה נטע שורשים ובנה את חייו.
"סוסו היה מעורב בחיי צפת כל חייו, מבלי שהיה באף תפקיד רשמי". או "סוסו הוא חלק מדור שהולך ונעלם של אנשים שהמאבק על הקמת המדינה, הגדירו אותם כל חייהם"