top of page

חוה לוסטיג

הזיכרון מאחורי המוזיאון ההונגרי

1.png

כתיבה: יוני לובלינר

צילום: יוני לובלינר

בודפשט הונגריה. חורף 1944 הוא מהחורפים הקשים אי פעם. חוה (אווי) קנדל בת 14 צועדת אל הגטו יחד עם אחיה הצעיר ממנה, בלוויית סבם הקשיש. זמן קצר לפני כן, נלקחה ממנה אמה, רופאה במקצועה, על ידי חברי מפלגת 'צלב החץ' הפשיסטית בתואנה כי עליה להתייצב על מנת למלא את תפקידה. כך קרה גם עם אביה, גם הוא רופא, שנלקח ונעלם מבלי שוב. שני הילדים שנותרו לבד עם סבם פונו אל הגטו, ממנו אין יוצא ואין בא. באחת, נאלצו שני הילדים הקטנים להתמודד עם בגרות מהירה שנכפתה עליהם, חיים של פחד, השפלה, קור, רעב יום יומי ובעיקר מכאב הניתוק מההורים. כדי להתגבר על הקשיים והבדידות, מצאה חוה לעתים מפלט בכתיבת מכתבים אופטימיים לחברתה, בהם דמיינה חיים אחרים של אושר ושמחה. האופטימיות מאפיינת את אישיותה ומלווה אותה גם היום. סיפור חייה של חוה מייצג דור שלם של שורדי שואה אשר כל תחנה בחייהם מהווה אבן דרך במורשת הישראלית.

חוה נולדה בשנת 1930 בבודפשט בירת הונגריה. בילדותה למדה בגימנסיה היהודית. חוה ואחיה משה ששרדו את מלחמת העולם השנייה, הצטרפו לתנועת 'דרור-הבונים', כמסגרת חינוכית ליתומי המלחמה. בתנועה הכירה את יוסף לוסטיג, שלימים יהיה בעלה. בשנת 1947 יצאה יחד עם חניכי התנועה למסע 'הבריחה' מהונגריה לארץ ישראל ובטרם עלתה לאונייה באיטליה נישאה ליוסף. השניים היו חלק מגרעין צעירים שהקים את קיבוץ בית העמק. בשנת 1950 עברו בני הזוג להתגורר בצפת, עד היום. שניהם היו אנשי חינוך, ודורות רבים של תלמידים מוקירים אותם גם היום "כמורים לחיים". חוה כמחנכת ומורה לחשבון לכיתות א'-ב', פיתחה שיטות הוראה במקצוע החשבון והקימה מעבדה מיוחדת בבית ספרה. על הישגיה ותרומתה למערכת החינוך, זכתה חוה לפרס הסתדרות המורים.

כאנשי חינוך, חיפשו דרך להנציח את סיפורה ההיסטורי של יהדות הונגריה, על תרומתה לעולם היהודי ולהקמת מדינת ישראל, ולתעד את פרק השואה שהחריב את בני הקהילה. היוזמה הלהיבה עשרות מכרים יוצאי הונגריה, שעבורם הייתה זו הזדמנות לחבר בין פיסות העבר לבין ההוויה הישראלית. המטרה הראשונה שהציבו הייתה איסוף של פריטים. להפתעתם מצאו את עצמם מוצפים בשפע של חומרים, שנמסרו להם בהתרגשות רבה והתקבלו בחרדת קודש. התברר שאנשים ביקשו לקחת חלק בתהליך הקמת המוזיאון, ובתוך כך חיפשו בית חם לשרידים וזיכרונות מן העבר, בעלי ערך רגשי עמוק. עושר הפריטים אפשר את הקמת 'המוזיאון למורשת הדוברת הונגרית' בצפת. מוזיאון ייחודי עם המאפיינים המיוחדים שחוה ויוסף טוו לו: אישי, רגשי, אנושי, מאחד ומלמד. חוה היא הדמות החיה מאחורי כל פריט וחפץ מאז ייסודו של המוזיאון, והיא זאת המרכזת את פעילות הארכיון המונה עשרות אלפי פריטים נדירים ובעלי חשיבות היסטורית ורגשית. עד היום חוה עובדת במוזיאון בהתנדבות מלאה ויחד עם יוסף שנפטר לפני ארבע שנים, קיבלו השניים הכרה מגורמים רבים. בין פרסי הכבוד זכו בפרס 'הרצל נורדאו' מטעם יהדות הונגריה; בעיטור 'אביר התרבות ההונגרית' מידי נשיא הרפובליקה ההונגרית; מגן 'התרומה לקהילת יהדות הונגריה לשנת 2008; אות 'עם יפה – עם אחד' ואות 'יקיר העיר צפת'. חוה סיכמה: "במוזיאון אלפי מוצגים ייחודיים, אך לא הפריטים הם המרכז, אלא הסיפור המרגש שמאחוריהם".

ReuvenRap7.jpg

חוה היא הדמות החיה מאחורי כל פריט וחפץ מאז ייסודו של המוזיאון.

חוה לוסטיג

creators
Gold logo.png
bottom of page