בדרך של עידו: לזכרו של רס"ר עידו קסלסי

רס"ר (במיל') עידו קסלסי ז"ל נולד ב־4 בינואר 2000 בקיבוץ הראל, בנם השני של כלנית ואליהו ואח לאיל ולאורי. הוא גדל והתחנך בפעוטונים ובבתי הילדים של הקיבוץ, ולאחר מכן למד בבית הספר היסודי "הר־טוב" בקיבוץ צרעה ובחטיבה ותיכון "צפית" שם גם התחנך בחברת הנעורים.
עידו גדל על אהבת האדמה והמרחבים, לצד אביו ואחיו, בין שדות קיבוצו שהפכו לו לבית ולתשוקה. כבר מגיל צעיר לקח חלק בעבודת השדה ואף למד תחום ייחודי – תמיכה בחקלאות בעזרת רחפנים. עידו אהב את הפשטות, העשייה והחיבור לאדמה.
עידו היה נער בעל חוש הומור ולב רחב. חבריו העידו שהיה הכי חכם בכיתה, הכי שנון, הכי חד והכי מצחיק. הקשר שלו עם משפחתו היה עמוק ומלא אהבה. איל, אחיו הבכור, סיפר כיצד עידו הקטן הפתיע אותו בטורניר כדורסל בבית הספר – לא רק בעידוד, אלא בדרמטיות אופיינית: תלש פח מהיציע והפך אותו לתוף קצבי, כולו חדור גאווה ואחוות אחים. רגעים קטנים כאלה הם עדות לרוחו הגדולה.
באוגוסט 2018 התגייס עידו ליחידת מגלן, שבה שירת גם אחיו הבכור איל. הוא עבר מסלול של לוחם חי"ר ושימש כנגביסט וכמגיסט. לאחר שירות אינטנסיבי ומשמעותי השתחרר בשנת 2021 עם הפנים קדימה. הוא מימש את שתי אהבותיו הגדולות – עבודת אדמה ובשר – כשהקים פודטראק בשם "העגלה" והתקבל ללימודי אגרונומיה בפקולטה לחקלאות. בין לבין הספיק לטייל עם בת זוגתו מאיה בדרום אמריקה ובאירופה ולחגוג עמה את החיים, את העולם הגדול ואת אהבתם.
מאז השחרור המשיך עידו לשרת במילואים, ולכן כשפרצה המלחמה הוא לא המתין לקריאה או לצו – ויצא ראשון להילחם. לאחר ארבעה ימי לחימה, ב-11 באוקטובר 2023 בשעות אחר הצהריים, נסע הכוח של עידו לציר סמוך לבסיס זיקים. זמן קצר לאחר מכן הם הותקלו במארב קשה של מחבלי חמאס וספגו אש כבדה. במהלך הקרב מול המחבלים עידו נפצע קשה, והמשיך לחפות על צוותו גם כשבבטנו שני כדורים. הוא הובא לבית החולים "ברזילי" באשקלון, ולאחר מלחמה על חייו הרופאים נאלצו לקבוע את מותו.
עידו היה לוחם מסור, איש משפחה אוהב ואזרח שתרם ומילא את חייו במשמעות עמוקה. הוא חלל אמיץ מהדור הצעיר, בעל לב גדול, שתרם ביטחון והגנה למדינת ישראל. זכרו ימשיך לזרוח על משפחתו וחבריו ולעורר תקווה והשראה בגיבורים שילכו בעקבותיו.
מצפה עידו
עידו אהב את האדמה, עבד אותה ונהרג בשמירה עליה. לזכרו של עידו הקימו אוהביו את "מצפה עידו" בקיבוץ הראל הצופה על "החלקה האחרונה", חלקת האדמה האחרונה שעיבד עידו יומיים לפני שיצא למלחמה. במצפה מונצחת מורשתו והוא מוביל אל "דרך עידו" - דרך קצרה בחורש טבעי המתחברת אל המצפה. דרך עידו נמצאת בחורש טבעי, פראי וים תיכוני, כמו עידו. בדרך מקומות מוצלים, נעימים ופורחים גם כן כמו עידו - שהיה גדול, חזק ומרשים, ובפנימיותו רך ונעים. מומלץ לצעוד במשעול יחפים, לחוש את המגע הישיר עם האדמה ולזכור את עידו ואת אהבתו לארץ ולשביליה.