הייתי חייב להיות הראשון: לזכרו של סמ"ר אפיק רוזנטל

אפיק רוזנטל ז"ל, בן הזקונים לתום ואמיר ואח לים ושחף, נולד בגדרה וגדל בקיבוץ כפר מנחם. כבר מילדות ניכרה באפיק יכולת נדירה ליצור קשרים חמים ואמיתיים עם כל אדם. חברים מכל יישובי המועצה והארץ נקשרו אליו בזכות אופיו הפתוח, החיוך הקבוע והיכולת לראות את הטוב שבאחר. הוא היה "מחבר לבבות", כפי שתיארו אותו רבים, מגשר טבעי שידע תמיד למצוא את הדרך האמצעית, ההוגנת והאנושית.
אפיק היה אוהד מושבע של הפועל תל אביב, ולא זכה לראות את הקבוצה האהובה שלו עולה ליורוליג. כנער בתיכון "צפית" הפגין רגישות, חברתיות ועשייה ערכית. אהבת הארץ פעמה בו מגיל צעיר ולכן לא היה לו ספק שיתגייס לשירות קרבי.
אפיק התגייס לגדוד 890 בצנחנים, שם שירת כחובש קרבי והוכיח כישורי מנהיגות יוצאי דופן. מפקדיו זיהו בו "ראש גדול" ואחריות נדירה, והוא קודם במהרה לתפקיד חובש פלוגתי – מינוי חריג בלוח זמנים צבאי. אך אפיק לא הסתפק בזאת. הוא התנגד לשחרור מוקדם מצה"ל בעקבות בעיה רפואית, ובשאיפתו הבלתי מתפשרת למצוינות עבר ליחידת מגלן ושובץ בחפ"ק של סגן מפקד היחידה, חן בוכריס ז"ל, וקצין האג"מ יפתח יעבץ ז"ל.
ביום שבת, 7.10.2023, שעה שמדינת ישראל הותקפה במתקפת טרור חסרת תקדים, אפיק זיהה מיד את גודל השעה. הוא הקפיץ את עצמו לבסיס במהירות ויצא לקרב יחד עם מפקדיו לנחל עוז. חוליית מחבלי נוח'בות שיצאה מבסיס נחל עוז הכבוש זיהתה אותם ופתחה באש. אפיק זינק תחת האש הכבדה להגיש עזרה ונהרג. אלוף במיל' נעם תיבון מצא אותו ללא רוח חיים כשחוסם העורקים עדיין בידיו.
אביו אמיר אמר עליו: "הוא תמיד היה מגשר, ידע שאין צד אחד שצודק במאה אחוז. הלוואי שהמדינה תלמד ממנו: די לשנאה, די לקיטוב. אנחנו חייבים להיות ראויים לקורבן הזה".
שחף אחותו הגדולה הוסיפה בכאב וגאווה: "הוא היה גיבור והציל הרבה אזרחים. הדבר היחיד שמנחם זה שהוא באמת היה מאושר והוא נפל כשמילא את כל השאיפות שלו. אנחנו מאוד כואבים וגם מלאי גאווה".
מאור סביה כהן, גיסו של אפיק, הקדיש לו את שירו "יונת האהבה": "גיסי, חברי, שותף לניגונים ולשיחות על החיים, ילד מוכשר בצורה בלתי רגילה. ‎תמיד פרגנת לי ורצית לשמוע מנגינות ושירים שכתבתי וזה השיר שהכי מצא חן בעיניך. ‎הייתה לי הזכות לחלוק איתך צלילים ודיבורים טובים. תודה לך על מי שהיית עבורי ועבור משפחתי. מקדיש לך את יונת אהבה".
אפיק, בן 20 בלבד בנופלו, היה מופת לחיבור אנושי, אהבת הארץ, אומץ לב ונתינה. הוא נפל גיבור, אך חייו הקצרים ממשיכים להאיר באהבה, באחדות ובתקווה. מי ייתן ונשכיל למלא את צוואתו הערכית – אחדות, שותפות ואהבת מולדת. יהי זכרו ברוך.
אפיק פורים
לזכרו של אפיק יזמו בני משפחתו וחברים את "אפיק פורים", מיזם שקורא לאנשים להתנדב ביצירת תחפושות עבור ילדים צרכים מיוחדים עם עזרי הליכה - כמו אחיינו של אפיק.
בחג פורים האחרון אירחו תלמידי שכבה י"א בביה"ס "צפית" את המיזם. הצוות החינוכי ותלמידי בית הספר שיתפו פעולה, והגשימו חלומות לעשרה ילדים מיוחדים שקיבלו תחפושות נפלאות.
המיזם מנוהל ע"י מור כתר וים רוזנטל כהן, אימהות לילדים מיוחדים בעצמן. באמצעות נתינה, הכלה ויצירתיות, ממשיך לזרוח אורו החם של אפיק – גיבור ישראל ודוד אהוב שכה יחסר.

"אימא, רציתי לומר, היה לי חלום
'הכל טוב'
הייתי חייב להיות הראשון
רק שתדעי
קול מלחמה, תביא לנו אור
זה בשבילי
תמשיכו לחיות, לראות את הטוב
זה החיים"
מתוך השיר "יום אחד" לזכרו של אפיק ז"ל, פרויקט "שירים לזכרם".
מילים: גילי אסרף, בן וייד וגיל בודק.