תמונה אחרונה: לזכרו של רועי עידן

בִּתְמוּנָה אַחְרוֹנָה שֶׁצֻּלְּמָה
נָשָׂאתָ מַבָּט לָרָקִיעַ.
יְדִיעָה חַדְשׁוֹתִית דָּמְמָה
הָיִיתָ רִאשׁוֹן לְהַגִּיעַ.
וְגַם כְּשֶׁבְּגֵיא צַלְמָוֶת הָלַכְתָּ,
כְּרוֹעֶה מְגוֹנֵן עַל טַלְיָה חַסְרַת יֶשַׁע
חֲבוּקָה בְּגוּפְךָ,
כֵּן יָרֵאתָ אֶל מוּל פְּנֵי הָרֶשַׁע.
רוֹעִי בְּנִי, רוֹעִי... הוֹ כַּמָּה תֶּחְסַר!
הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָרַכְנוּ עֲדַיִן נִשְׁאַר
וְנַמְתִּין, אַךְ לַשָּׁוְא שֶׁתַּחֲזֹר עִם סְמָדַר,
שְׁלוֹשָׁה גִּבּוֹרִים וְלֵב מְיֻסָּר.

במילים שחוצבות את הלב בכאב וגעגוע, נפתח השיר "תמונה אחרונה" לזכרו של רועי עידן ז"ל, שכתב רוני קרמר, הלחינה נורית הירש ומבצע ששי קשת. רועי היה צלם עיתונות מוכשר תושב כפר עזה, שבבוקר ה-7 באוקטובר הצליח ללכוד 'תמונה אחרונה' – תצלום מצמרר של מצנחי חמאס בשמי עוטף עזה. הוא נורה למוות כשאביגיל בתו שרצה אליו, בזרועותיו. סמוך אליהם, בבית המשפחה בכפר עזה, המחבלים רצחו את רעייתו סמדר. שני ילדיהם הגדולים מיכאל ועמליה הצליחו להסתתר בארון השירות וניצלו, ואביגיל שנחטפה בידי חמאס שוחררה ב-26 בנובמבר 2023.
הרעיון לכתיבת השיר הגיע מהוריו של רועי – כרמל וליזה עידן, תושבי כפר הרי"ף. "אני רציתי להנציח את רועי בכל דרך", מעיד אביו, "לא יכול להיות שהוא נרצח לשווא". רועי הוא ילד שני במשפחה, אח של עמית, גלעד ודפנה. הוא גדל במועצה אזורית יואב, התחנך בבתי הספר "גדרות" ו"צפית" והתבלט במגמת הצילום בתיכון. לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא ושירת בנח"ל, וכשהשתחרר הלך להגשים את ייעודו ונרשם למגמת הנדסאי צילום ומדיה דיגיטלית במכללת "ספיר" בשדרות.
בשנת 2006 רועי הגיע לקיבוץ נחל עוז כמדריך נוער והכיר את סמדר, בת הקיבוץ השכן כפר עזה. לאחר נישואיהם הקימו את ביתם בקיבוץ של סמדר ז"ל.
רועי היה לצלם מוכשר שהתמקצע בצילום תיעודי ועיתונות. הוא עבד בקבוצת "ידיעות אחרונות" ובמשך 12 שנים סיקר את גזרת רצועת עזה. במערכת העיתון ראו אותו הכל כ"לוחם תקשורת עם מצלמה", שידע לתעד את המציאות בעומק וברגישות ואף ראה בכך שליחות. לצד עבודתו העיתונאית רועי אהב לצלם טבע, ויצר גם סרטים דוקומנטריים ועבודות וידאו ארט שהוצגו במוזיאונים, בגלריות ובתערוכת הצילום השנתית "עדות מקומית". בשנת 2023 הוענק בתערוכה פרס על שמו ולזכרו.
"הוא היה צייד מלחמות, אבל כאזרח הוא היה שוחר השלום הגדול ביותר", שיתף קולגה של רועי מ-Ynet. אביו כרמל סיפר שהוא "הפך לצלם מלחמות, ועל מנת להשכיח את מראות המלחמה נשלח לצלם גם כדורסל בארצות הברית ב-'NBA' וגם בארץ, ב'מכבי ת"א' בכדורסל".
רועי הוא הובא למנוחות עם סמדר אשתו במחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר הרי"ף. על המצבות שלו ושל סמדר כתבו אוהביהם: "נרצחו בדם קר. הכלניות, בחייהם ובמותם לא נפרדו". יהי זכרם ברוך.

וּתְמוּנָה אַחֲרוֹנָה מַשְׁלִימָה, טֶרֶם עֵת,
אֶת אַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת שֶׁנֶּחְתַּם.
תִּשָּׁמֵר כְּמַצְפֵּן לְעִדַּן עִדָּנִים
וּפְסֵיפָס הַתְּמוּנוֹת לֹא הֻשְׁלַם.