רקמה של זיכרון

יונית רחמני היא אמנית טקסטיל ורקמה עכשווית, היוצרת ומלמדת בסטודיו בגבעת ברנר. מיד לאחר ה-7 באוקטובר 2023, ביקשה למצוא דרך לבטא אור ותקווה מתוך החושך הגדול. צילום של דף מספר תהילים שרוף שפורסם ברשתות החברתיות ועליו שרד הפסוק "וּזרֵח בַּחֹשֶךְ אוֹר," היווה עבור יונית מקור להשראה. היא בחרה לרקום מסביב לחושך מספר כלניות, כסמל לאור ותקווה. העבודה הוצגה בתערוכה קבוצתית של אמניות מרחבי הארץ שהתקיימה בבית אריה קלנג באשדוד.

עבודות נוספות של יונית עוסקות בחיבור שבין זהות, כאב לאומי וזיכרון. אחת מהן הוצגה בתערוכה במועצה אזורית ברנר, בהשראת שירו של אריק איינשטיין "יושב מול הנייר", ובפרט השורה "הוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן". מילות השיר רקומות בצבע אדום על גבי בד חצוי שחור ולבן המוצמד למפת ישראל ולצידה דגל המדינה. עבודה אחרת שלה נרקמה בעקבות סיור בקיבוץ ניר עוז, שם אספה קופסת צבעים שרופה, אותה הצמידה לבד דמוי חלודה ועליו רקמה את מילות שירה של טלי שורק, "קופסת הצבעים". ביצירותיה של יונית משתקפים שילוב בין חומריות רכה, צבעים עזים ומדיומים מגוונים לביטוי רגשי עמוק.